שאלה
הגמ' במס' סוכה אומרת שגדולה מצוות צדקה יותר מן הקורבנות, ומביאה לטענתה פסוק כראייה.
רציתי לשאול, האם בנוסף לפסוק, ניתן גם כן להביא סברה לכך שמצוות צדקה גדולה יותר מן הקורבנות, הרי לכאורה אפשר להגיד סברה הפוכה- שהקורבנות גדולים מן הצדקה, כיון שהצדקה מובנית בשכל שלנו, ויתכן שהיינו מקימים אותה-לפחות באופן חלקי- גם ללא פסוק, לא כן מצוות הקורבנות שאינן מובנות לנו בשכלנו והינם בגדר החוקים, וישנה סברה לומר שמי שמקיים את המצוות הפחות מובנות לנו שהינם בגדר חוקים שכרו רב יותר מאשר מי שמקיים את המצוות השכליות שיותר מובנות לנו.
אשמח איפוא אם תבארו את דברי הגמרא האומרת שגדולה מצוות צדקה יותר מן הקורבנות.
תשובה
שלום אריאל!
מצוות הצדקה ע"פ הגמרא לא רק שיותר גדולה ממצוות הקורבנות, אלא יותר מזה, היא שקולה כנגד כל המצוות (ב"ב ט´ א´), דבר זה מעצים את השאלה ששאלת, מה החשיבות הכ"כ גדולה בנתינת צדקה?
נראה להסביר שמצוות הצדקה היא מצווה שמצילה חיים, שהרי אדם עני שאין לו מה לאכול יכול למות, וא"כ יש כאן הצלת נפשות ממש, וכידוע הצלת נפשות היא מהערכים החשובים ביותר בתורה, ובמוסר האנושי, ונראה שזה פשט הפסוק: " וצדקה תציל ממוות", היא מצילה את האדם העני ממיתה.
נתן אולי עוד להגיד בהקשר לקורבנות שהקרבת הקורבנות היא הקדשת רכושו של האדם לבורא. גם מצוות הצדקה היא כזאת, אך במצוות הצדקה יש מעלה יותר גדולה. את מצוות הצדקה נתן לקיים כאשר אין בית מקדש, וגם היא מועילה לאנשים אחרים, והרכוש לא רק מוקדש לבורא. בנוסף לכך הרכוש משמש בפועל לתיקון העולם ולשיפורו, מה שאין כן בקורבנות שלא רואים זאת בפועל.
אם כן ע"פ דברים אלו מובן יותר למה צדקה היא מצווה חשובה ביותר, ומדוע היא גדולה מקורבנות.
אני רוצה גם להוסיף כאן שלא ברור כלל שקיום מצוות שלא ברורות לנו גדול יותר מקיום מצוות שאנחנו מבינים. כאשר אדם לא מבין למה הוא מקיים מצווה הוא עושה זאת ללא חשק ועם חסרון בכוונה, אבל כאשר הוא מבין את טעם המצווה הוא עושה זאת יותר בשמחה ויותר כוונה.
בהצלחה!
אורי.