שאלה
אני בן 17 חזרתי בתשובה לפני שנה ומשהו נמצא במסגרת חילוני חינוך חילוני וברוך השם יש לי כוחות נפשיים שעדיין שומרים אותי במשחק ואני משתדל לעמוד בסחף הגשמיות וללכת יום יום לשיעורי תורה וללמוד גמרא בחברותא למרות כל הקשיים והעליות והירידות.
לאחרונה עלו לי שאלות בנוגע לשוק החיים, איך אני יתפרנס, איך אכלכל את בני המשפחה, מה אלמד וכו'
בעקבות שינוי התפיסה שלי בגיל שכבר אני אמור להיות עם מטרה ודרך כבר, מובילה אותי למבוי סתום
המגמות שבחרתי לי כבר לא מדברות אליי, ודיי הדרדתי אפילו בגיליון הציונים שלי בגלל התחבבות שלי למקצועות קודש ולתורה הק'
וחשבתי לי, אוקי אני אסיים את בית ספר, אני צריך להיכנס לישיבה לכמה שנים לקבל כלים,
מאוד מאוד חשוב לי דרך רוחנית, ומצד שני אני צריך להקים מהר מהר בית, אחרת 'תפחנה עצמותיו'...
ואז אני אצטרך לכלכל את הבית, שאין בידי שום מקצוע או כיוון אפילו, כי כל המטרות שהצבתי לי לפני החזרה בתשובה
לא היו כלל וכלל ברוח התורה וברוח ההלכה ולכן אני במצב חסר אונים, אני עובר ילדות מאוד קשה
ההורים ובני המשפחה מרביצים לי תוכחות שאם לא אשקיע(במקצועי הבגרות והחול) אני יהיה כלומניק וכו' כמו שנהוג בכל בית חילוני
ואם לא מכירים את המשנה שהכל בידי שמיים וזה מחליש נורא, והם מפריעים לי להתקדם רוחנית והמחשבות עולות בראש
איך הבית שלי יראה ומאידך היכן אמצא גם את הזמן גם לכלכל וגם ללמוד מקצוע ראוי...המון המון דאגות...וזה מאוד מכרסם אותי
אני יודע שלא הכנסתי צבא פה, כי אני חושב וגם גדולי ישראל חושבים כך, שבתלמוד תורה למען עם ישראל יש תרומה יותר גדולה מאשר
לשרת בצה''ל וחוץ מזה אני מוגבל ביצועיסטית, הכוח שלי זה בפה ולא בידיים אני חושב שהתרומה הרצויה תהיה בלימוד שלי
אך קשה גם היום למצוא מקצועות שבהן המעסיק , מעסיק אנשים שלא שירתו על כל פנים
אני חייב איזשהו הבהרת תמונה מהר כי אני משתגע
תשובה
שלום.
אל תשתגע. מצבך מצויין! ההתלבטות שיש בלבך בריאה מאוד וטוב שהיא קיימת. האהבה שלך לתורה ולקדושה היא זו שבסופו של דבר תאפשר לך חיים בריאים נפשית ופיזית.
יחד עם זאת, אמנם "הכל בידי שמים...", אך אם אנו לא נעשה את ההשתדלות שלנו, למעלה לא יתנו כלום. לכן כל אחד מאיתנו צריך לעשות את מה שהוא יכול כדי להסתדר בחיים, ולצרף לכך את התפילה שההשתדלות תישא פרי. במקרה שלך, כדאי לנסות ולהמשיך ללמוד כדי שיהיה לך מקור פרנסה (אם יש לך אפשרות לעבור למקצוע אחר, עשה זאת, אך אם לא וכבר התחלת, תנסה להמשיך, בלי לחץ ומתוך שמחה).
כיף לי לשמוע שאתה מקפיד ללכת לשיעורי תורה, הקביעות לתורה חשובה לאין ערוך, ומי שמשקיע בתורה, התורה משקיעה בו ושומרת עליו.
כל גדולי ישראל למדו משהו ובכל זאת הגיעו לאן שהגיעו, ואל תתן לזה להרתיע אותך.
לגבי הצבא, אם אתה שואל אותי, ישנה חשיבות גדולה מאוד ללכת לצבא (עדיף מאוד במסגרת דתית כמו ישיבת הסדר או נח'ל חרדי) מאחר ויש כאן ספק של "לא תעמוד על דם רעך". ברור שהתורה שומרת, אך כיום מדובר במלחמת מצווה לדעת הרבה מהפוסקים. אל תדאג מיכולותיך. את זה תשאיר לצבא (זאת הבעיה שלו והוא ידאג להראות לך שזה לא מדויק... תסמוך עלי).
אם הרבנים שלך אומרים לך לא ללכת לצבא מכל סיבה שהיא, כמובן שעליך להקשיב להם, זאת הייתה חוות דעתי בנושא.
אני מאחל לך המון בהצלחה בהמשך, ומזכיר - כל מה שלא תעשה, עשה מתוך שמחה ואהבה לקב"ה ואמונה בדרך שבה אתה הולך!!!