ברחוב אלנבי 89 בתל אביב נמצא כבר עשרות שנים מבנה בית הכנסת "מושב זקנים" כשהוא נטוש. אלא ששאלת הבעלות על המבנה הוכרעה לאחרונה עם החלטת בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, זאת לאחר וויכוח משפטי שניטש בין בית הדין הרבני של תל אביב וחברת "מושב זקנים".
המגרש עצמו הוקדש בשנות העשרים של המאה הקודמת לטובת עניי העיר תל אביב עבור מושב זקנים ולהקמת בית הכנסת. המבנה, שנחנך ב-1928, תוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ, הוכרז במהלך השנים כמבנה לשימור. בשנת 1924 נבנה על החצר האחורית של המגרש ברח' אלנבי מבנה לצורך שיכון קשישים, בנוסף למגרש צמוד ברחוב יבנה 14 שנרכש לצורך מבנה נוסף לבית האבות.
חברת "מושב זקנים" ערערה: "מדובר בהקדש אזרחי-ציבורי"
הערעור המדובר שגרם לסאגה המשפטית, הוגש לאחר שבית הדין הרבני האזורי בתל אביב החליט כי נכסי המקרקעין של הנדבן המנוח יחזקאל צ'רנוב, על כל הבנוי עליהם ובכללם בית הכנסת העתיק, הינם הקדש דתי בשיפוט בית הדין הרבני. בין היתר, החליט כך בית הדין משום שהוקדש בפני בית הדין של רבנות תל-אביב-יפו. המערערת, חברת "מושב זקנים - בית אבות תל אביב" טענה כי מדובר בהקדש אזרחי-ציבורי המצוי בשיפוט בית המשפט המחוזי.
בית הדין הרבני, צילום: יוסי זמיר/פלאש 90
לטענת המערערים, במקור הוקדש המקום "בשביל עניים שבעיר יפו, בשביל בית מושב זקנים וזקנות של יחזקאל ואשתו צ'רנוב". מאידך המועצה הדתית תל אביב יפו, יחד עם הוועד הציבורי לשימור ההקדשות בעיר תל אביב השיבו כי העמותה נוסדה כעמותה על ידי הרב זרח ברנט בוגר ישיבת סלבודקה וממקימי הישוב היהודי החדש בארץ ישראל. בתקנון חברת "מושב זקנים", כך נטען, "מופיע סעיף כי על האגודה לייסד ולהחזיק בתי כנסת, ספריות ומוסדות דתיים ותרבותיים" וכי המקום הוקדש במשרדי הרבנות הראשית ביפו.
הפסיקה: ניהול ההקדש יתבצע בידי בית הדין הרבני
בפסק דין ארוך המשתרע על פני 80 עמודים גוללו הדיינים את האירועים ההיסטוריים לאורך השנים ופירטו את פיתוח המקום והוכיחו כי מדובר בהקדש דתי. בסופו של דבר קבעו דייני בית הדין הרבני הגדול הרב מיכאל עמוס, הרב שלמה שפירא והרב אברהם שינדלר כי "כל עניין הנוגע ליצירת ההקדש ולניהולו הפנימי הוא בשיפוט בית הדין הרבני".
יש הכרעה בשאלת בית הכנסת העתיק בתל אביב, צילום: Omer Fichman,Flash90
עוד הוסיפו הדיינים: "הקדש מושב זקנים וזקנות תל אביב על שם יחזקאל ואשתו צ'רנוב הוא הקדש דתי שכונן בפני בית הדין הרבני בתל אביב בשנים תרפ"ז ותרפ"ח על מקרקעי עיזבון המנוח, לרבות הבנוי עליהם.