מנהגים בשולחן שבת

שלום לשואל!

א. ראשית הנה ידוע שיש מצוה מדברי סופרים לכבד ולענג את השבת "ולקדוש ה' מכובד" במיני מטעמים ותבשילים ובמלבושי כבוד לכבוד שבת המלכה.
והגמרא (שבת קי"ח) האריכה לבאר לנו מהו גודל שכרו של המענג ומכבד את השבת. וכבר נהגו ישראל קדושים ה' ישמרם ויחיים לענג ולכבד את השבתות בלא מצרים ואומרים בוזו כסף בוזו זהב לכבוד השבת.
ובמה מענגים את השבת? הרמב"ם בפרק ל' מהלכות שבת כתב:
"איזהו עונג ב… תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם לשבת הכל לפי ממונו של אדם"
כתב הב"ח (הובאו דבריו בכה"ח רמ"ב א') "אכילת בשר שמן ביותר, ודגים ומשקה מבושם ושתיית יין"
ובאות י' כתב הכה"ח שקונים דגים לשלוש סעודות (ומכאן מקום לאכילת הערינג או טונה גם בסעודה שלישית) ולא מצאתי מי שכתב שאין לאכול זיתים בשבת דווקא (ולא אתייחס כאן לגבי אכילת זיתים כשלעצמם מצד הזכירה)
ואדרבה נהגו אימותינו ה' ישמרם להכין זיתים מבושלים וכבושים כמה סוגים לענג את השבת.

ב. בענין ברכת המזון ללא סכין על השולחן.
השולחן ערוך (או"ח ק"פ) בדיני סעודה כתב כך:
"נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב"
מרן הבית יוסף כתב שני טעמים, האחד מפני שהסכין מקצר ימים ואין ראוי שיונח המקצר על המאריך שזהו השולחן שהוא כמו מזבח, ולכן בשעת האכילה משתמשים בסכין וזה מותר, אך לאחריה יש לכסותו.
והטעם השני, כי אדם אחד תקע סכין בלבו כשהגיע לברכת "בונה ירושלים" מפני צער החורבן ולכן יש להצניע את הסכין.
וראה גם בבן איש חי (חוקת שנה ראשונה) והוא כתב שלמרות שלדעת השו"ע לא נהגו לכסות בשבת ויו"ט, כן נוהגים לכסות בשבת ויו"ט, וגם רמז לטעם נוסף על פי הקבלה למנהג זה בכלל.

ג. כתוב ש"חמירא סכנתא מאיסורא" ולכן לא אוכלים בשר ודגים מפני שזה קשה לבריאות האדם. ויש להחליף סכו"ם בין בשר לדגים וכן הוא המנהג הפשוט בכל קהילות ישראל.