למה יש מנהגי ספרד ואשכנז שונים גם היום?

שלום עדי,

שאלה גדולה שאלת.
א. גם בימי קדם כאשר עם ישראל היה חי בארצו, היו חילוקי דעות בעניינים בסיסיים בהלכה ובמנהגים - דוגמת בית שמאי ובית הלל, ועוד.
ב. תופעה זו התגברה בגלות כאשר לא תמיד היה אפשר לקיים קשר בין הקהילות השונות, ולא הייתה סמכות עליונה אחת, כמו בימי הסנהדרין, לקבוע את אורח החיים של הפרט ושל הכלל באופן אחיד לכולם. כך, למשל, בימי הביניים, הופיעו המסורות הגדולות בהלכה ובמנהג של קהילות ספרד וקהילות אשכנז. לכל קהילה היו גדולי תורה משלהם שפסקו כפי שפסקו עבור הקהילה שלהם. כלומר, בוודאי היו מסורות שונות בגלות - וזהו עיקר הבסיס לשינויים שאנו מכירים היום בתוכנו.
ג. בחזרה של עם ישראל לארצו מתעוררת שאלה גדולה מאוד - האם לאחד את כל המסורות, למשל לנוסח תפילה אחת, או להשאיר את הזרמים השונים כפי שהם היו בקהילות הגלות?
ד. מצד אחד, צריכים לזכור שעם ישראל נוצר על ידי הקדוש ברוך הוא כבר במצב של 12 שבטים, כלומר של 12 יסודות רוחניים שונים. זה היה רצונו של ה'. וכפי שנקבע בהלכה, לכל שבט היה בית דין שלו לקבוע את דרכו. פרצופו של עם ישראל מורכב מפורצופים שונים - וזה מהיסוד. מצד שני, אנו מתפללים להקמה מחדש של הסנהדרין כדי שתהיה לנו סמכות עליונה אחת. ועוד - קיימת תופעה ברוכה של "נישואי תערובת" בין העדות הממזגת את מסורות ההלכה והמנהג, בתוך אותן המשפחות.
ה. שתי המגמות השונות אך האמיתיות האלו, אחת המאחדת והשניה השומרת את סגוליות הפנים השונות של העם בעבודתו, הן שיקבעו את הקיום שלנו בעתיד.
במה נשמור על הדרכים השונות אל ה', ובמה נתחייב ליצור מסגרת אחת לכולם - נחכה ונראה להמשך גאולת עמינו.
בברכה, דוב ברקוביץ