שאל את הרב

כיצד להשתחרר מהעצבות ולפתח את מידת השמחה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 14/06/01 22:26 כג בסיון התשסא

שאלה

אלוקים גומל עמי חסדים רבים אני מודע לזה ועם זאת מאז שזוכר אני את עצמי כשאני מביט במראה אני רואה אדם עצוב. איך אני מפתח את השמחה הראויה?

אם קיימים ספרים העוסקים בנושא זה באופן ממוקד אבקש לציין.

תשובה

ידיד יקר,
מעצם שאלתך ניכר כי אתה אדם בעל התבוננות, והכרה פנימית, בסובב ובקורה אותו, שכן אתה מודע לטוב שהקב"ה גומל אתך במשך חייך, ואין אתה נותן למאורעות השונים בחייך לעבור על ידך, מבלי שתשים אליהם לב.
ולעצם שאלתך, תרשה לי לומר קודם שזאת שאלה המשתנה מאדם לאדם, שכן לכל אדם יש את המניעות לפיתוח של אותו כח של שמחה.

לעיתים, העצבות מגיעה מכך שמידותיו ומעשיו של האדם אינם מתוקנים, ואז דווקא אדם שיש לו רגישות לנשמה שבו, חש מעין סתירה פנימית, מתעורר בו מעין כאב פנימי, שלעיתים הוא לא יכול להסביר אותו, וזה מפני שאותו חלק פנים - פנימי - הוא הנשמה, חש - את חושך הקלקול - במדות ובמעשים הרעים (באם תרצה לעיין, עיין באורות התשובה לרב קוק פרק י"ד פסקאות ו,ז). ואז, דווקא אדם שחש את עזרתו של הקב"ה במשך חייו, מתעורר בו כאב פנימי - על דברים שאינם כל כך מתוקנים הנמצאים בו. יצוין, שהדברים אמורים באופן יחסי - כלומר לאדם בעל רגישות רוחנית גבוהה - מעידה אפילו מקרית - בהתנהגות בלתי הולמת לציור האידאלי שבו - גורמת לכאב פנימי. ודווקא הגפרור הזה הוא המצית את אש התשובה.

אך ישנם סיבות נוספות: מן הסתם ידועים לך דברי חז"ל: שכשם שפרצופי בני אדם שונים - כך דעותיהם שונות - לכל אדם ישנה נשמה המיוחדת לו - נשמה בעלת גוון מיוחד - בעלת כוחות מיוחדים - שתפקידה הוא להטביע את חותמה המיוחד במציאות. לעיתים האדם צועד בדרך רוחנית - שאינה בהכרח מתאימה לו - לעיתים נוח לאדם לדכא את המיוחדות שלו בכדי לא להיות חריג בנוף החברתי.
אין כוונתי - שמעתה כל אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, ככל העולה על רוחו - תוך שהוא בוחר בכל דרך רוחנית שהוא רואה לנכון. כמובן - ישנה המסגרת ההלכתית - המכילה את העולם הרוחני שסללו אותו ראשונים, אשר דבריהם - דברי אלוקים חיים. אלא כוונתי היא כזאת, לצורך הדוגמא ניקח את עולם לימוד התורה - בעולם זה הדורש מהאדם צמיחה והתגדלות מתמדת - ישנה תופעה מעניינת - בראשית ההתגדלות הרוחנית - דומה שכולם צועדים באותה נתיב - אך בשלב מתקדם יותר - לכל אחד מתפתחים דפוסי לימוד, ונטיית לב - ללימוד זה יותר מאשר ללימוד אחר. בנקודה זו באם האדם ינסה לדכא את האמת הפנימית שבו - תוך - שהוא יפעל על פי דפוסי ונושאי הלימוד המתאימים יותר לאחרים - לבו יתמלא מרירות וחוסר שמחה. (ושוב, אין הכוונה שכל דחף הוא חיובי - אף בנושאים אלה נדרשת התייעצות אמיתית עם תלמידי חכמים), וכך בכל נושא ובכל תחום. השמחה היא תולדה - של הרמוניה פנימית - מעין הרגשה של זרימה מן הפנים לחוץ - מהיקידה הנשמתית הפנימית - אל חווית החיים וחיי היום יום. השמחה אינה סתם רגש הבא בכפייה עצמית - של "לשמוח בכוח" - אולי הדבר טוב להדרכה נקודתית - אבל לא לצורת חיים. האושר נמצא באדם פנימה - יכול להיות אדם שקט ומאופק - בעל שמחה פנימית עמוקה. ולעומתו, אדם שמרקד כל היום - אך בתוכו עצבות ומרירות - שהוא מנסה לדכאה רק בעבודה חיצונית, ובכפייה עצמית - דבר המגדיל את תחושת התסכול שבו. כאמור, לכל אדם הכשרונות המיוחדים שבו, התכונות וכחות הנפש שרק הוא ניחן בהם - באם אדם חונק כח חיובי - או כשרון לצאת מהכח אל הפועל - הדבר ימלא את ליבו עצב.

אך יכולים להיות גורמים נוספים לאותה הרגשה של חוסר שמחה והיא - שהאמונה והבטחון בריבונו של עולם - לא מספיק דומיננטים ומרכזיים בנפש. אנו חיים בעולם שכולו תנודות, עליות ומורדות. מטבע הדברים, פעמים במודע - ובפעמים שלא במודע, אנו קצת חוששים (או אפילו יותר מכך) - למה שעתיד לקרות. לכל גיל יש את הדאגות שלו. אך כמו שפעם אמר אדם חכם: "אין אתה יכול למנוע מציפורי הדאגה לחוג מסביב לראשך, אך אתה יכול למנוע מהם לקנן עליו". כך האמונה והבטחון בה’, שהכל מידו - ושהוא כאב רחום וחנון - נותנת באדם עוצמות של חיים להתמודד ולזרום - בנחשול החיים. האמונה - שאנו מחוברים למלך כה עליון, לאב כה רחום וחנון - היא לבדה צריכה למלא את ליבנו שמחה ותעצומות נפש. ועל כן, דע את אלוקי אביך - ועבדהו - דע והתחבר ביתר שאת לאבינו שבשמים - דבר שישפיע על עבודתך הרוחנית. כמו שהזכרתי, ניכר שבעל חכמה הנך, אם כן, העמק את הכרתך בידו הגדולה של מלכו של עולם - ושמח כי אתה בנו. ודע שכל מה שקורה הוא מידו.

לסיכום, חושבני שכל התשובות הנ"ל נכונות - כל אדם במשך חייו - חייב להעמיק את אמונתו יותר ויותר, תוך שהוא מברר אם הוא בסטייה לאותה אמת נצחית שחייה בתוכו - ובמשך כל הדרך עליו להיות קשוב לכשרונותיו ולכוחות הנפש שלו - שהופעתם מהכח אל הפועל היא השליחות שלמענה נועד.

לכן ידידי, ראשית עשה עם עצמך חשבון נפש - שכן ניכר שאיש אמת אתה, היכן אתה ממקם את עצמך בדברים האמורים לעיל. איני רואה טעם סתם להמליץ על ספרים, משום שכל ספר עוסק בזווית אחרת - ובנתיב אחר להגיע לשמחה - ולא כל ספר מתאים לכל אדם.
אשמח להשיב בהמשך. חזק ואמץ!
יהודה, "חברים מקשיבים"

נ.ב. באם תמקם את בעייתך, אשמח להמליץ על ספרים.

כתבות נוספות