שאלה
שלום רב,
אחי הכין לי ציצית, והוא אמר לי שהוא כיוון בעת הקשירה בהרהור לשם עשיית מצוות ציצית.
ראיתי שבנוגע לטווית החוטים דרוש דיבור בפה "לשם מצוות ציצית", וגם בשזירה דרושה כוונה-
אבל לא ראיתי בשו"ע או במ"ב התייחסות לקשירה עצמה, ורציתי לדעת האם צריך כוונה בקשירה של הפתילות לבגד עצמו?
ואם כן האם מספיק כוונה בהרהור או שצריך ממש אמירה.
עמו כן- במידה ודרושה כוונה- האם צריך בכל קשר וקשר מחמשת הקשרים או שמספיק בקשר הראשון?
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום!
אכן, להלכה גם בקשירה עצמה צריך כוונה לשם מצוות ציצית, וציצית שנעשתה בלא כוונה כלל יש להתירה ולקשור אותה מחדש עם כוונה (עי' בשו"ע סימן יד סעיף ב).
מעיקר הדין די בכוונה על הקשר הראשון שהוא עיקר המצווה, ואם כיוון עליו, הציצית כשרה.
לגבי הוצאה בפה: לכל הדעות לכתחילה יש להוציא בפה שקושרים לשם מצוות ציצית.
לעניין הרהור: כבר הראשונים הסתפקו בשאלה האם די בהרהור או שיש חובה דווקא בדיבור, וגם האחרונים נחלקו בכך.
הלכה למעשה: אם היה הרהור לפני הקשירה לשם מצוות ציצית - הציצית כשרה.
(בקיצור, הטעם לכך הוא שילוב שיטת הרמב"ם שבקשירה אין צורך בכוונה כלל ושיטת הסוברים שדי בהרהור לשם מצווה. אם תרצה להבין יותר, תוכל לעיין בביאור הלכה על סימן י"ד סעיף ב' ד"ה 'בלי כוונה', הדברים מופיעים שם)
כל טוב
יאיר