שאל את הרב

טעם החיים זה לא רק קולה...

הרב עוזיאל אליהו הרב עוזיאל אליהו 29/09/02 00:01 כג בתשרי התשסג

שאלה

קרה לי הרבה פעמים שהייתי בדיכאון ופתאום התחלתי לחשוב על החיים שאני לא רוצה לחיות יותר, שקשה לי, אני לומדת .....והרגשתי שלא טוב לי שם ועוד יותר לא טוב לי בבית כי ההורים שלי מאוד שונים ממני ואני התחזקתי והם לא ולא טוב לי בבית ואז הרגשתי שלא טוב לי בשום מקום ושאני כבר מעדיפה לא לחיות וזהו,

וידעתי שזה לא נכון ושאסור בכלל לא לחשוב ככה אבל הייתי במצב כזה שלא מצאתי טעם לחיים שלי ולא הבנתי מה טוב בהם או למה הקב"ה מעמיד אותי בכ"כ הרבה ניסיונות גם אם אני מסוגלת לעבור אותם זה מקשה לי את החיים! הייתי רוצה שתעזור לי יותר לדעת על חשיבות החיים וזה נושא מאוד גדול אז לפחות משהו קטן ואולי אם יש לך איזה ספר טוב או מאמר זה גם יעזור לי הרבה הרבה תודה...

וברשותך הייתי רוצה שהשאלה לא תתפרסת באתר

תשובה

ב"ה

ברכה ושלום.


לפי השאלה אני רואה שיש לך עוצמה רוחנית מאוד גדולה.

את צריכה להמשיך הלאה ,ובשום פנים ואופן לא להשבר !!
להמשיך הלאה הכוונה "לעבוד קשה "

דעי לך כי אין אדם שהוא מושלם. תמיד יש לאדם עליות וירידות בחייו וכמו שאמר מלך ישראל :
אל תשמחי אוייבתי לי כי נפלתי
קמתי,
כי אשב בחושך,
השם אורלי .

החיים הם כמו האופניים :
כשקשה בחיים סימן שאת נמצאת בעליה.
כשקל בחיים סימן שאת נמצאת בירידה.
ואם את תעמדי במקום ..... .


להתקרב להשם ולהרגיש אור בנפש זה דבר גדול .
דבר כזה גדול מתחיל מדבר קטן, קטן שאת צריכה לקבל על עצמך ולהתמיד בו.

אני חושב שכדאי לך להתייעץ עם אדם שאת מעריכה ושהוא מכיר את אישיותך ואת סביבת חייך.

האם קראת פעם את "אורות התשובה" ?
לא צריך לפחד מלקרוא את הספר . זהו ספר נפלא.

כן .החיים כמו באופניים.
כשקל לאדם הוא צריך לאתגר את עצמו למטרות יותר גבוהות וקשות ולשאוף להגיע אילהם.
זה לא קשור לשמחה,
תמיד צריך לשמוח אפילו כשקשה וכ"ש כשקל.

אמר החכם האדם:
"אדם לעמל יולד "
צריך להיות המצב של עליה מתמדת אפילו שזה קשה !!
כי מי שקל לו בחיים אין לו אתגרים להשיג ומטרות לכבוש ואז זה הסיבה שגורמת לאדם להגיע למצבי יאוש קשים !!

תגדי, מה יקרה אם נרחם על התינוקות שלנו ולא ניתן להם לזחול ?
שישכבו על הגב או הבטן כל היום ,לא מסכנים!?

אל תיהי כמו חוף שנחל עזבו עם לב שבור...
כמו בשיר של נתן יונתן:



חופים הם לפעמים געגועים לנחל שאהב.
יש במקומות שלנו נחלי אכזב,
ראיתי פעם חוף
שעזבו הנחל ושכחו
והוא נשאר עם לב שבור של אבנים וחול.
גם האדם יכול
שישאר נטוש ובלי כחות
כמו החוף.

אף הצדפים
כמו שחפים או כחופיפם,
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שיהיה,
ורק הים
שר שמה את שיריו.

כך בין צדפי לבו של האדם שרים לו נעוריו.



עוזיאל








כתבות נוספות