שאלה
שלום רב
אני חילוני העומד לשאת יהודיה משוויץ. אשתי לעתיד אף היא חילונית באופיה. שנינו שומרים על מינימום המסורת. כלומר, הפרדה בין בשר וחלב, אשתי לעתיד מדליקה נרות שבת, צמים ביום כיפור וכדומה. לפני הנישואין תלך אשתי לעתיד למקווה. היא אף רוצה ללכת לטבול במקווה לאחר הנישואין ולשמור על איסור נגיעה. נוהג זה בישראל מתאים יותר לדתיים מאשר לחילונים כמונו. אשתי לעתיד טוענת שנוהג זה מקובל בשוויץ גם בקרב הלא דתיות. שאלתי היא כיצד ניתן לגשר על הפער בין החילוניות לנושא הטבילה במקווה לאחר הנישואין ושמירה על איסור נגיעה ואופיינו החילוני. אני רואה בנוהג זה דבר הנוגד את אורח חיי החילוני.
כפי שנהוג בקרב מכריי אף בחורה לא הולכת למקווה לאחר חתונתה.
בתודה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
קודם כל זוג נבחן ביכולתו למצוא את המכנה המשותף ולהגיע להסכמות לא רק בדברים כאלו אלא בכלל בכל יום ויום ישנם אי הסכמות המביאות אותנו הלכה למעשה לבחינת יכולתנו לשותפות וויתורים הדדיים.
בנוגע לשאלת שמירת טהרת המשפחה, לבד מהענין ההלכתי המאד עמוק ומשמעותי גם במישור חומרת האיסור וגם במישור הרוחני של הקשר הזוגי ומעלתם הרוחנית והנפשית של הנולדים מקשר טהור, הרשה לי להוסיף לך דברים ששמעתי לאחרונה בענין זה.
שמעתי מכמה מקורות שנושא זה תופס תאוצה בקהילויות יהודיות שונות בעולם המערבי, דווקא המתירנות המופרזת יצרה כאנטי תזה את הצורך לחידוש וריעננון הקשר הזוגי, הציפיה בכל חודש מחדש ויצירת המומנטום של געגועים ורצון לקירבה מחודשת קירבו רבים לשמירת טהרת המשפחה.
בשבת האחרונה שמעתי מרב חשוב שאפילו אנשים שאינם יהודים במקומות מסויימים אימצו מינהג זה.
בשבוע שעבר העבירו לי מאמר שנכתב ב"ידיעות אחרונות" על ידי כותבת הרחוקה משמירת מצוות והטוענת ששמירת הלכות אלו תרמה תרומה משמעותית לקשר הזוגי והמליצה "לאמץ מינהג נפלא בן אלפי שנים אע"פ שהוא דתי ומעורר את החילוני לאנטי", והיא קוראת תיגר על נכונות החברה בימינו לאמץ ספר שכתב אלמוני מאריזונה על איזו שיטה שהמציא, ביתר קלות מנכונותה לאמץ את דיני טהרת המשפחה.
בברכה