האם ה' צריך שנשבח אותו?

שלום יונתן, וחג שמח!
ראשית, סליחה על האיחור במתן התשובה.
שלוש השאלות שלך נובעות משאלה אחת – מדוע הקב"ה רוצה שנשבח אותו ונשפיל את עצמנו, וכיצד זה מסתדר עם מידת הענווה.
זו שאלה מצוינת, שגם אני שאלתי את עצמי לפני כמה זמן, ומצאתי שבאמת התייחסו וכתבו על זה.
הקב"ה עצמו אינו חסר דבר, הוא הרי מושלם. לכן אינו זקוק שמישהו ישבח ויהלל אותו. רק אצל בני-האדם יש את הרצון לכבוד. אדם רוצה שיכבדו אותו, שיאמרו עליו דברים טובים. זה בעצם נובע מחיסרון – האדם הזה כנראה לא מרגיש מספיק טוב עם עצמו, ולכן הוא זקוק ל'אישור' מבחוץ שהוא 'בסדר'. לכן ברור שאצל הקב"ה, שהוא שלם ואין בו חיסרון – לא שייך דבר כזה.
אז למה בכל זאת אנחנו משבחים אותו?
התשובה היא שאנחנו עושים את זה בשבילנו, ולא בשבילו. כי למרות שאנחנו יודעים שהוא לא זקוק לזה, אבל אנחנו מרגישים צורך להודות.
אתן לך משל למרות שהוא לא מתאים ממש לנמשל, אבל יש בו כדי להבין קצת: אדם אחד עזר לי מאוד, עשה לי טובה עצומה. אני יודע שהוא מרגיש מספיק טוב עם עצמו והוא ממש לא מחכה לשבחים ותודות ממני. הוא גם לא התאמץ כדי לעזור לי, כי בשבילו זה היה ממש כלום (למשל, אם הוא נתן לי 10,000 שקלים שהיו חיוניים בעבורי, והוא עצמו מולטי-מיליארדר, כך שזה כמו לקנות מסטיק בשבילו). האם אני לא אודה לו, כי אני ידוע שאין לו צורך בכך? לא. ודאי שאודה לו. ולא סתם "תודה", אלא אודה לו שוב ושוב, ובכל פעם שאפגוש אותו בחיי אזכיר לו את הטובה העצומה וההצלה שעשה לי. וגם כשאדבר עם אנשים אחרים, אני אזכר מידי פעם באדם שהציל את חיי, ושאני כל-כך אוהב אותו וקשור אליו, ואזכיר זאת לאנשים שאני מדבר איתם.
כך גם אנחנו – זה אנחנו שמרגישים צורך להודות ולשבח את ה' על כל הטוב שעשה עימנו, ועל גודל החסדים שעשה במשך ההיסטוריה כולה עם עם ישראל, ועל כך שנתן לנו את הזכות להיות בעולם, ולהשתתף בתיקונו ולקרב אותו אל גאולתו.
האמת היא שלא תמיד אנחנו מרגישים כך בצורה טבעית, אבל אנחנו אמורים להרגיש כך, ולכן הנוסח של התפילה הוא מתנה בשבילנו – שנותן לנו פתח להבין מה באמת כל אדם אמור להרגיש. וכך אנחנו צריכים לחשוף בתוכֵנוּ את הצורך להודות ולהלל. וכמו שמודגש בתפילת "נשמת כל חי" (שאומרים בשבת ובחג), ש'אילו פינו מלא שירה כים וכו' וכו' – אין אנחנו מספיקים להודות ולהלל'. מודגש שם שזהו צורך טבעי של האדם להודות.

נקודה נוספת, מלבד הכרת התודה לה': השבח לה', דווקא הוא נותן לנו כוחות להתקדם ולהתעלות. כשאנחנו מכירים בכך שאיננו סתם יצורים מקריים ביקום ענק, אלא אנחנו חלק מיצירה אלוקית מדהימה – זה אומר שיש לנו חלק חשוב וגדול בבריאה. ושיש לנו כוחות גדולים לפעול ולהועיל, שהרי מקור-החיים שלנו זה הקב"ה, שהוא מקור כל הכוחות וכוחו אינו מוגבל כלל.

וכעת אפשר לעבור לשאלות ששאלת:
1) נכון שהקב"ה תמיד היה הא-ל היחיד. אנחנו רוצים להזכיר לעצמנו את זה, ולומר את זה בפה-מלא ובפירוש (ולא לשמור את זה בלב, שזה לא חזק כמו אמירה בפה). בשבילנו חשוב שיסודות האמונה יהיו חיים וברורים, ולכן אנחנו אומרים שהוא ראשון, ושאין אחר מבלעדיו – וזה אומר שהוא לבדו משגיח על הכל ואחראי על הכל. ולכן כל מה שהיה בהיטוריה ושמתרחש בהווה – הכל בהשגחתו ובהכוונתו, והכל בסופו של דבר לטובה. ואפשר עוד להרחיב בדברים הטובים והחשובים שיוצאים לנו מההבנה שהוא ראשון ואין בלתו, ואין כאן המקום.

2) שאלת מה זו אשמתנו ש"אדם יסודו מעפר וכו'" – ככה נבראנו? אתה צודק. ולכן ברור שאין כאן שום האשמה. וכמו שאומרים באותה תפילה ('ונתנה תוקף') בפירוש: אמת כי אתה הוא יוצרם (ולכן) אתה יודע יצרם כי הם בשר ודם. אנחנו אומרים לה' שהוא החליט לברוא אותנו בעולם חומרי, שיש בו גם קשיים ופיתויים, ולכן הוא בודאי רצה שכך נהיה, בעולם עם בחירה ועם טעויות. ולכן אנחנו מצטערים על השגיאות וננסה לתקן אותן, ואנחנו מאמינים שהקב"ה סולח על הטעויות כי הוא יוצרנו והוא יודע שאנחנו לא מושלמים ואי אפשר לדרוש מאיתנו שלמות. אפשר לדרוש רק להתאמץ ולהשתפר.

3) התשובה לכך כבר נכתבה לעיל. ניתן רק להוסיף שהרב קוק מתייחס ממש לאותם שאלות ששאלת, בספרו 'אורות', בחלק 'זרעונים', במאמר 'יסורים ממרקים'. זהו מאמר עמוק שקשה מאוד להבין בלימוד אחד, ואני מזכיר אותו כי שם הוא כותב שהגויים תפסו בצורה עקומה את הקב"ה, בתור שליט עריץ שרודף כבוד. הוא מסביר שם שתפיסה זאת של ה' גרמה לעיוותים רבים, ולהקטנת האדם – כי אם הוא כזה גדול והוא רוצה כבוד, אז לא כדאי לי 'להתעסק' איתו, ואני סתם אפס. וזו בכלל לא ענווה (להפוך את עצמי ל'כלומניק'). זו ענווה פסולה.
הענווה האמיתית של האדם היא כשהוא מכיר בכך שה' הוא באמת מעל הכל ושולט על הכל, אך לא בגלל שה' מחפש את הכבוד, אלא כי הוא מקור-החיים שלנו ושל כל העולם. תפיסה נכונה כזאת, לא תחליש ותקטין את האדם. להפך – היא מרוממת אותו ונותנת לו כוחות להתקדם ולהכיר בייעוד הגדול שלו. כמו שכתבנו לעיל.
נכנסתי פה לדברים קצת מסובכים, שצריך עוד ללמוד ולהעמיק בהם. נסה להבין כפי יכולתך, ובעז"ה עם הזמן, תתקדם ותוכל להבין יותר יותר את הדברים בצורה שלמה.
בהצלחה,
שנה טובה,
שנה עם תפילות מעומק הלב ומלאות הבנה,
יונתן, חברים מקשיבים