שאלה
כתוב במחזורים שיתוודה בין תשר"ת לתש"ת ובין תש"ת לתר"ת בתקיעות דמיושב - האם מותר להתוודות ואין זה הפסק בין התקיעות?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
המקור לווידוי זה הוא על פי חכמי המקובלים כיון שבזמן תקיעת השופר יצר הרע "בהיל" ולא יכול לקטרג, ומאחר שלפי הזוהר הקדוש אסור לו לאדם לפרט את חטאיו ביום ראש השנה, כמאמר הכתוב "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" - נאמר על יום ראש השנה שהשטן לא יקטרג, אך בזמן התקיעות שהשטן טרוד ולא יכול לקטרג טוב להתוודות.
וידוע שיש מחלוקת בין הרמב"ם לבין רב האי גאון אם התשר"ת תש"ת ותר"ת הם מדין ספק או מדין חיוב. לדעת רבי האי גאון מדין חיוב ולהרמב"ם מדין ספק (רמב"ם פ"ג מהל' שופר). ולפיכך לפי רב האי גאון כיון שכבר תקע ג"פ תשר"ת, הרי החל במצוה ולא נקרא הפסק בין תקיעה לתקיעה. ובפרט שלפי הזוהר הקדוש (פנחס רל"א) התקיעות בימינו אינן מצד ספק (וכמו שפסק בשו"ע תק"צ ב') אלא שזה מחיוב הדין.
וכלשון הזוהר הקדוש "אנן ידעין - ועבדינן תרוויהו" (וראה בכה"ח תקצ"ו סק"ו). ולפיכך, כיון שהתחיל במצוה יכול להתוודות כי הוידוי הוא חלק ממצות השופר ולא הוי הפסק. וזהו טעמו של האר"י הקדוש שאמר שיתוודו. וכבר כתב בעל הבן איש חי בפרשת נצבים (י"ג) את סדר הוידוי לפי הרש"ש, וכן נוהגים.
ויש להזהיר שלא יהרהר בזמן התקיעות בשום דבר אלא יקשיב לתקיעות. וכבר התקינו לנו "לשם יחוד" שהש"ץ מכוון להוציא את הציבור ידי חובתם וטוב שגם הציבור יגידו לשם יחוד שמתכוונים לצאת יד"ח בשמיעת השופר.