שאלה
שלום כבוד הרב
אני בא מבית מסורתי שכמובן מאמין בשם אבל עם זאת לא שומר שבתות או חגים.
לאחרונה אני משתדל להתחזק לשמוע שיעורי תורה, לברך לפני שאני אוכל להניח תפילין כל יום וכו..
הבעיה שלי היא בימי שבתות וחגים כמו שאמרתי אני לא שומר שבת
ובשבתות אני מרגיש אשמה מהקדוש ברוך הוא בגלל שאני מחלל את השבת לכן אני לא מדבר איתו ולא מתפלל אליו.
לדוגמא- אני לא מברך לפני שאני אוכל בשבת בגלל שאני תוך כדי רואה טלויזיה אז אני מרגיש אשמה לברך כשאני מחלל שבת
דוגמא נוספת - אני לא מבקש ממנו דברים בגלל שיש לי פלאפון פועל בכיס שהשתמשתי בו רגע לפני וזה מרגיש לא בסדר לחלל שבת ואז לבקש משהו.
ברור לי שהפתרון הכי נכון זה לשמור שבת
אבל זה תהליך שמתקדם אצלי לאט ואני עדיין לא במקום הזה ומרגיש שאם אני יכריח את עצמי לשמור זה רק ירחיק אותי ממנו.
מה עלי לעשות??
תודה מראש
מקווה שהייתי ברור
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ב"ה
שלום.
מרגש לקרוא את מה שכתבת!!
אני מסתכל על מה שיש ולא על מה שאין.
ובהסתכלות הזו אז יש הרבה מאוד !! !!!
אני מציע לך לשנות את נקודת המבט שלך על עצמיך ולהסתכל בעין חיובית ולהדגיש את מה שיש.
ההתקדמות בעבודת השם היא צעד קטן ועוד צעד קטן ואחר כך עוד צעד קטן .
רק אתה בוחר את הצעדים שלך ואת הגודל שלהם.
כי את הכיוון כבר בחרת!!
אתה בדרך הנכונה ולאט לאט בצעדים קטנים ומותאמים תתקדם במסילה העולה בית- אל.
ידוע הוא שהמילה חכ"ם מציינת את נקודת המבט של מי שיודע להדגיש את ח צי כ וס מ לאה.
וזה לא סתם ראשי תיבות אלא משהוא אמיתי שמביע את הרעיון של ההבדל בין יאוש להתקדמות.
אל תרים ידיים כי זו הדרך הקלה והחיים הם כמו במסע אופניים כשקשה סימן שאתה בעליה,
ואם קל אז אתה בירידה.
ואם חלילה אתה עומד במקום זו סכנת נפילה מידית.
לכן תשתדל לתרגם את הקושי להתמודדות עם עליה רוחנית אמנם איטית אבל בטוחה.
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.