השובבים

שלום לשואל.

ימי השובבים הם ארבעים הימים שבששת השבועות המתחילים בשבוע שקודם שבת שמות ועד פרשת משפטים.

בשנה מעוברת כמו השנה יש תוספת של שבועיים בפרשיות תרומה תצוה לכן הימים נקראים שובבי"ם ת"ת.

בעם ישראל ישנם הרבה מנהגים שהיו מנהגים הלכתיים מובהקים שנהגו לקיימם בעדות מרובות הן בבני אשכנז והם הספרדים ומשום מה משום עייפות החומר אולי או ירידת הדורות הם נעלמים ונשכחים מרוב העם והמקיימים אותם הם יחידי סגולה או לומדי הקבלה או החסידים וכדומה.

מנהג ימי השובבי"ם הוזכר בכל הפוסקים של הדורות הקודמים מכל העדות כמנהג ידוע שבו מתענים והם ארבעים ימי תשובה ממש כמו ארבעים ימי התשובה של אלול ותשרי.

מנהג זה הובא בלבוש ובמגן אברהם ובבאר היטב בסימן תרפה

"יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום ה' מפרשת שובבי"ם ת"ת וי"א גם פרשת ויקהל ופקודי ואומרים שומר ישראל וכו'. ופשוט דהש"צ אומר עננו בשחרית ומנחה. וכתב האר"י ז"ל בפי' התורה שימים אלו מסוגלים לתקן עון קרי יותר מכל השנה להמתענים בהן לכן מתחיל מפ' שמות שאז התחיל השעבוד שנתקן הקרי דאדה"ר ונגמר בפרשת כי תקנה עבד עברי ע"ש".

וכן הובא בפרי מגדים בסימן תקסו : "ותענית שובבי"ם ת"ת שנוהגין בקהילות קדושות מרבים בסליחות בשחרית".

המנהג היה להתענות יש אמרו פ"ד תעניות כדי לתקן את העוון ובדיעבד הובא שיתענו רק ארבעים יום!

כלשון הברכי יוסף בסימן תרפה : ". וכבר נודע שמנהג תעניות אלו לתקון הקרי, וכיוצא, כמפורסם בספרי מוסר וקבלה. וצריך להתענות פ"ד תעניות רצופים, וישלימם בהפסקות קטנות כנודע. ואם הוא חלוש לפחות יתענה מ' יום רצופים,".

החלשים התענו רק ארבעים יום אמנם יש שנהגו להתענות בימי שני וחמישי ויש רק בימי חמישי בשבועות אלו. וראה במשנה ברורה בסימן תרפ"ה ובביאור הלכה בסימן תקס"ו שהביא כמה מנהגים.

וביורה דעה בסימן רס"ה אות י"ז כתב הברכי יוסף שזו סגולה גדולה להיות סנדק בימים אלו.

וימים אלו ותעניות וסליחות הללו נועדו גם כדי להתפלל על נשות ישראל על המעוברות שיתקיימו העוברים בבריאות ועל פריה ורביה כמבואר במועד לכל חי בסימן כח אות ט' :

"לכן תיקנו להיות התעניות בחמישי כדי שיפרו וירבו כדגים ולא יפילו עובריהן, כי כן הנכון לעשות בשנת העיבור בשמונה שבועות שובבי"ם ת"ת, לקבוע תענית במנין עשרה בכל יום חמישי, ולקבוע לימוד תהילים להתפלל על המעוברות, וכן עשינו כמה שנים בעיר עוז לנו אזמיר יגן עליה אלקים, להפריש עשרה תלמידי חכמים מתענים, וקובעים לימוד בבית הכנסת, תהילים עם שבעה כורתי ברית, ומתפללים מנחה בסליחות, ומוציאים גבאים שיגבו מעות מהנשים המעוברות, והמעות שמקבצים מחלקים אותן לנצרכים, שלא תאונה עלינו שום רעה אמן". ובאות י"ב הסביר שם מדוע בשנה מעוברת יש להוסיף גם את השבועיים של ת"ת מפני שבשנה מעוברת ימי החמה וימי הלבנה משתווים כי בשנה רגילה יש שס"ה ימי חמה ושנ"ד ימי לבנה וטעם העיבור כל מחזור של תשע עשרה שנה להשוות את ימי החמה עם הלבנה ולכן מוסיפים להתענות בימים אלו כדי שהשמש והירח לא יעידו נגדנו חלילה "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ.." ולהיפך יהיו מליצי יושר.

וראה גם במגיד מישרים בפרשת בשלח שהמגיד אמר למרן הבית יוסף שיש להתענות תעניות הללו של השובבי"ם. ובספר חמדת ימים יש שלושה פרקים נכבדים בענין ימי השובבי"ם הנשגבים ובכללם יום ט"ו בשבט יום ראש השנה לאילן כדאי ללמוד דברים הללו שהובאו חלקים מהם בחוק לישראל .

והשל"ה הקדוש כתב מאמר מיוחד על ימי השובבים עם הסבר מפורט לפי עונות השנה והפרשיות מדוע הימים הללו מיועדים לתשובה ונתן סימן לימים במאמרו שובבי"ם ת"ת :

"וסימנא מילתא, כי אלו התיבות של שובבי"ם ת"ת, רומזים לארבע חומות תשובה תפילה צדקה תורה, כי שובבים רמז לשובו בנים שובבים, ובמה, בתיבת ת"ת, ראשי תיבות ת שובה ת פילה, וגם ראשי תיבות ת למוד ת ורה, וגם תיבת ת"ת הוא לשון נתינה רומז לצדקה".

והגם שהחיד"א הביא שהחלושים מתענים רק ארבעים יום כתב יהי רצון מיוחד לחולים שיאמרו בכל יום ויפדו כל יום בארבעה מטבעות כסף.

ובימים אלו יש להזהר מאוד מאוד לתקן את ענין שמירת העיניים והרהורי הלב ובימינו חיוב להתהלך רק עם טלפון כשר ומוגן וראה מה שכתב האוהב ישראל בפרשת ויחי לקראתימי השובבי"ם :

"ועל פגם הברית תקנו קדמונינו ז"ל להתענות ולעשות תשובה בימי פרשיות של שובבי"ם כידוע מספה"ק. והנה הגם שנתמעטו כעת כח הדורות בעונותינו הרבים ואינם יכולים לעשות סיגופים ותעניות כראוי, עכ"ז מי שנוגע יראת ה' בלבבו צריך להתאמץ בכל יכלתו ולעשות תשובה על זה החטא כי גדול הוא מנשוא. ובפרט בימי פרשיות של שובבי"ם המסוגלים לכך. ומהראוי לומר ברכת תקע בשופר גדול. בכוונות הראויים כמבואר בסידור האריז"ל. גם היהי רצון הכתוב שם קודם חתימת הברכה. והכל ביראת ה' וברעותא דלבא ועיקר התשובה הוא ע"י תורה ותפלה וצדקה. כל אחד ואחד לפי יכולתו ובפרט בלימוד תורה שבע"פ ולברר הלכה בליבון ובירור יפה בזה הוא מקבץ חלקי הטוב והניצוצין קדישין ומברר אותן מתוך הקליפות להוציא בולעם מפיהם. בסוד חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו) וזהו עיקר התיקון של פגם הברית. כי לימוד תורה שבע"פ בכוונת הלב וביראת שמו ית' הנכבד והנורא. וכש"כ מי שזוכה ללמוד תורה לשמה ממש וע"י תשובה כראוי מאסף ומייחד כל חלקי הטוב והניצוצין קדישין למקורן ולשורשן לה' תתאה. ומייחד אותה בבעלה. ולאשר שאחר כוונת הלב הן הן הדברים לזה מייחד לבא לפומא. היינו ה' עילאה לה' תתאה שהם בחי' לב ופה כביכול".

הנה כי כן אספתי ממש מעט מן המעט על תעניות אלו וימי תשובה שנזכרו בכל הפוסקים והיו נהוגים בכל קהילות ישראל עד לא מזמן כפי שהעיד המשנה ברורה שנפטר בתרצ"ג לפני פחות מתשעים שנה .

ואף על פי כן בימינו כמעט שהנוהגים בתעניות אלו הם המקובלים ויש סדרים מיוחדים בייחוד בימי שני וחמישי בבתי המדרש של המקובלים לעשות תעניות אלו.

ובכל שבוע יש פדיון מיוחד להרבה עוונות כולל כל מה שקשור לכל סוגי העריות רחמנא ליצלן ולמדת הכעס והגאווה וביטול כבוד אב ואם ועוד הרבה עוונות.

לכן חשוב לדעת שזהו מנהג הלכתי וראוי שכל יהודי יתעורר בימים אלו לתקן בייחוד את כל מה שקשור לשמירת העיניים ולתקון שמירת הברית ולהזהר מאוד מטלפונים ומחשבים שחלילה לא נבוא לידי תקלה ופתוי לעניני עריות ופריצות.

וטוב שכל אחד יקבע לו לפחות תענית אחת בימים אלו ויפריש כסף לצדקה וילמד עניני צניעות וחשוב מאוד שכולנו נתפלל מאוד מאוד בימים אלו על מצוות פריה ורביה בעם ישראל להתפלל על המעוברות שתלדנה בבריאות להן ולוולד על העקרות ועל אלו שעדיין לא זכו להתחתן ועל כלל ישראל שתרבה בנו הפריה והרביה אמן.