גזירה על המת שישתכח מן הלב- מה עם הפיגועים?

שלום וברכה,

ראשית, בהחלט מחממת את הלב רמת האמפתיה, המוסריות, והרגישות שאת מציגה.

1)להבנתי, אנחנו צריכים לחשוב מה מקדם אותנו קדימה. יש למדינות ולרשויות להפיק לקחים להקטין טרגדיות כאלו ככל הניתן בעתיד.

2) נעתיק את דברי הרמב"ם בתחילת הלכות תעניות:

"מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו.

ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.

אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי".

אם כן, העיקר זה לשבת ולחשוב במה אנו יכולים להשתפר בקיום תורה ומצוות.

3) את יכולה לחלק פרקי תהילים שיקראו לע"נ הנרצחים. זה החסד הכי גדול שאת יכולה לעשות איתם.

יה"ר שנשמע בשורות טובות, ולא נשמע יותר בשורות על נרצחים