מה לעשות עם בחור שפגעתי בו כי איני מעוניינת בקשר זוגי?

שלום וברכה.

המצב שאת מתארת הוא באמת מורכב ולא נעים. אבל חשוב שקודם כל תזכרי שממש אפשר לצאת ממנו בטוב ולהמשיך הלאה. אקדים ואומר שאינני רב ולכן אענה על השאלה מהפן ההלכתי ככל ידיעתי ואשתדל מאוד גם לתת עצה טובה שתעזור לך להתמודד.

לפני שאנו נכנסים לשאלה ההלכתית אני רוצה להסתכל שנייה על הסיטואציה ממבט על, מה שנקרא. בהסתכלות רחבה שתאפשר לך לראות מה הכיוון הכללי שכדאי שתלכי בו.

פתחתי ואמרתי שהמצב מורכב. אין הכוונה שזה סוף העולם. ממש לא. אני מתכוון שפשוט יש כאן שני עניינים קצת סותרים. מצד אחד הידיד שלך נפגע וזה לא משהו שאת רוצה שיישאר כך, ומצד שני את גם לא רוצה להתקרב. כדי לא לעורר אצלו אשליות וכי את באמת מאמינה שאתם לא צריכים להמשיך את הקשר.

אז מה עושים? מה הכיוון הנכון? בעיניי הפתרון הוא לא ליצור קשר מחדש. גם אם זה למטרת סליחה אין בזה עניין, בגלל שזה רק יגרום ליותר צער לשניכם. מה שקרה בסופו של דבר זה שהבחור הנחמד קיבל ממך עזרה כשהיה לו קשה בחיים ובאופן טבעי התחיל לפתח כלפייך רגשות, כי עזרת לו וכי היית שם בשבילו. את מצדך נקשרת אליו מאותה סיבה אבל לא באופן רומנטי. וזה הגיוני מאוד שיקרה דבר כזה. בעצם נכנסת למקום שאת לא מעוניינת בו מבלי להבין שזה מה שאת עושה. וההתנתקות היא באמת כואבת. אבל כל ניסיון לרפא את הכאב עלול להביא עוד כאב. את מבחינתך רוצה לרפא את תחושת הידידות ביניכם, את לא רוצה שהאדם הזה שהיה חלק משמעותי מחייך יהפוך לזר, אך אין מה לעשות. כי מבחינתו אין ביניכם קשר ידידות- הוא רואה אותך רק כבחורה שיש לו רגשות כלפיה. ולכן אם הוא חשוב לך עדיף שתמנעי מיצירת קשר מחודשת.

דמייני שאת שולחת לו הודעה והוא קורא אותה וסולח. זה לא מסתיים שם.. מה הוא יחשוב? שאולי את מתחרטת שאולי את רוצה בכל זאת. ממבט חיצוני אולי תבקשי סליחה וייראה שאתם שוב בסדר. אבל ממבט פנימי זה רק יעורר שוב את המתח. כי בעצם, תמיד היה קצת מתח ופער בין מה שאת רצית למה שהוא רצה. וגם אם היית מאוד נחמדה כשאמרת לו שאת לא מעוניינת הוא היה מצטער מאוד.

אין מה לעשות זה משהו שקורה הרבה מאוד בין בנים לבנות. וגם אצל כאלו שיוצאים בגיל מתאים ולא רק בגיל שלכם. וצריך לפעמים להפנים שהעולם של הקשרים הזוגיים הוא מורכב ושלפעמים אין ברירה אלא לפגוע בצד השני. כמובן שאנו מעדיפים שזה ייעשה בצורה הכי רגועה ולא פוגעת שאפשר. אבל זה לא תמיד בשליטתנו.

לגבי השאלה איך לשחרר. זה נשמע שקשה לך לקבל את המצב שבו אם אתם לא חברים ממש אז גם ידידות לא אפשרית. וזה מה שאמרתי קודם, צריך להפנים ולכבד את זה שאם אתם לא זוג- הוא לא מסוגל להיות שוב ידיד שלך. כי זה כואב לו. אם הוא לא אומר לך שלום, זה לא כדי להחזיר לך, זה פשוט כי קשה לו להיות שוב כמו פעם.

התפקיד שלך כרגע הוא פשוט להרפות ולשחרר. להבין שאת את שלך עשית. ביקשת סליחה, הוא אמר שהוא סולח ומכאן והלאה אין לך יותר מידי מה לעשות. גם מבחינה הלכתית את יצאת ידי חובתך. ההלכה היא שהפוגע בחברו צריך לרצות אותו על יד בקשת סליחה באופן ישיר על מה שפגע בו, ואת זה עשית. נכון שייתכן שהוא עדיין "מחזיק בבטן", אבל מבחינה הלכתית יצאת ידי חובתך, במיוחד בגלל שכל ניסיון "להדר" ולהתפייס אתו באמת רק יגרום לתחושה של קרבה ובלבול מצד שניכם, מה שרק יוסיף פגיעה. חשבי גם על זה שבסופו של דבר גם הוא מודע לזה שביקשת סליחה ואם יש לו עדיין צער, גם הוא מבין שאת בסדר כי ביקשת סליחה.

חשבי על זה שאם יצא ממך דיבור לא נעים כלפיו בעבר, ייתכן שזה בגלל שרצית לחתוך את הדברים ולהבהיר שאין מה לדבר על קשר זוגי ביניכם. זה היה יכול להיעשות אחרת אבל זה הגיוני מאוד שכך יקרה. את חייבת להבין שהוא צריך להתקדם. בלעדייך. ושהוא יכול בלעדייך. הרצון להמשיך להיות שם בשבילו פשוט לא אפשרי, תזכרי שהוא אדם עצמאי וחזק והוא יתקדם בחיים ויהיה לו טוב. כן גם בלעדייך. מצטער שאני כותב את הדברים בחריפות, אבל זה משהו שאת צריכה להפנים לטובת שניכם. יכול להיות שזה יכאב לך בהתחלה אבל תזכרי שיש בך כוחות גדולים וכמו שידעת לעזור לו על ידי דיבור ועצה עכשיו תדעי שמה שטוב לשניכם זה הריחוק והשתיקה.

דבר אחרון שחשוב לי להגיד בעניין הזה: שניכם אנשים טובים ויקרים, שניכם רוצים טוב אחד לשנייה. אבל זה פשוט מסובך מידי מכדי שתוכלו להיות בקשר ידידותי כבעבר, וגם לא ראוי שכך יהיה. נסי לזכור את מה שהיה כזיכרון מתוק של קשר טוב שהיה ונגמר והמשיכי הלאה. בני את עצמך ומלאי את החלל הזה בקשרים משמעותיים עם חברות טובות. ובע"ה בבוא הזמן שניכם תזכו להקים בתים מלאים באור וטוב.

הרבה הצלחה!

אסף