אמונה בלימודים

בס"ד

שלום רב,

השאלה שלך מורכבת משני נושאים:

נושא אחד הוא הצלחת ה-'רשעים':

מדוע אלו שאינם מאמינים ואינם מתפללים זוכים להצלחה? מדוע הקב"ה בכלל מסייע להם?

זו שאלה עתיקת יומין.

כבר ירמיהו הנביא שאל (פרק יב): "מדוע דרך רשעים צלחה..."?

גם המתפלל בתהלים (פרק עג) קובע: "שלום רשעים אראה..."

התשובה בפרק ע"ג בתהלים היא שהגמול האמתי הוא הגמול הרוחני.

העונש של הרשעים הוא שהם רחוקים מהקב"ה, ושכר הצדיקים הוא שהם קרובים אל ד'.

בלשון חז"ל: הגמול לא ניתן ב-'עולם הזה' - החומרי, אלא ב-'עולם הבא' - הרוחני.

הנושא השני בשאלה שלך, לדעתי הרבה יותר חשוב: מדוע התפילות שלנו לעתים לא נענות, ולא עוזרות לנו.

גם זה קושי רחב ומטריד מאוד: עניים מתפללים לפרנסה, חולים לרפואה, סובלים מתפללים לישועה.

קורה לעתים, שגם לאחר התפילה עדיין אין פרנסה, לא רפואה חלילה ולא ישועה.

השאלה שלך מעוררת כאב גדול ומצוקה קשה.

התשובה לשאלות אלו עמוקה ומורכבת - לא ניתן להקיף אותה כאן.

אכתוב תמצית דברים שהבנתם המלאה ויישוב הלב, צריכים הרחבה גדולה.

בקרבת אלוקים יש שתי דרגות: עובד מיראה ועובד מאהבה.

עובד מיראה - מי שפונה אל הקב"ה, אבל עסוק בטובת עצמו. הוא רוצה את הקשר עם הקב"ה כדי להרוויח דברים לעצמו: לזכות לברכה והצלחה בכל מעשה ידיו. לשם כך הוא מתפלל ומקיים מצוות.

חז"ל הכירו את סוג העבודה הזאת ולא בטלו אותה. למשל חז"ל אמרו על הפרשת מעשרות: "עשר בשביל שתתעשר". זו אמונה של מתחילים. לשון חז"ל (נזיר כג:) לְעוֹלָם יַעֲסוק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת אֲפִלּוּ שֶׁלּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן. זו אמונה שיש לה מקום בקומת היסוד. על גבה תבנה קומת האמונה היציבה והאמתית. העבודה מ'אהבה'.

האמונה בדרגתה הראויה היא עבודה מאהבה. פניה אל ד' שלא נעשית מתוך אינטרס אישי צר אלא מתוך רצון בקשר הנפלא עם אל עליון.

הרמב"ם (הלכות תשובה פרק י') מגדיר זאת בלשונו הצלולה: 'העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה, לא מפני דבר בעולם, ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת...'

מעתה נבין שאם הקב"ה לא נענה לתפילתנו - נועד הדבר לקדם אותנו ממדרגת עובד 'מיראה' אל המדרגה הנשגבת של עובד 'מאהבה'. להעלות אותנו מקומת היסוד לקומת האמת. להביא אותנו ממדרגת ה-'שלא לשמה' אל מדרגת ה-'לשמה'.

כאשר בקשה להצלחה לא נענית, אנחנו נקראים להגיד לעצמנו: "עתה כאשר הבקשה שלי לא נענית אני ממשיכה לעבוד את ד' ולהתפלל אליו בגלל שזה אמתי לי ולא בגלל שזה משתלם לי. אין לי משהו ארצי שאני מרוויחה בעבודת ד' - וכל כולי עושה זאת מתוך אהבת אמת ומתוך שאיפה רוחנית בלבד".

כל מקרה של תפילה שלא נענתה הוא הזדמנות לגדול מיראה לאהבה.

אוסיף ואציין במישור המעשי, בלי קשר לעבודת ד'.

עלייך לבקש פתרון מעשי לקשיים שלך.

את צריכה לבדוק באופן מסודר מדוע הלימודים שלך לא מביאים לתוצאות המקוות.

האם זו פעם ראשונה שיש לך קשיים כאלה? כיצד הצלחת בתקופת התיכון?

אולי את צריכה לעשות אבחון דידקטי? אולי יש לך קשיי למידה? אולי קושי בקשב וריכוז?

אם אבחון דידקטי מעיד על קשיים, אפשר לקבל התאמות, אפשר לקבל הדרכה כיצד ללמוד באופן מותאם לקשיים.

אם מגלים קשיים בקשב - יש לכך טיפול.

אולי את צריכה הדרכה מדויקת במה להתמקד בלמידה שלך לקראת המבחנים?

אולי כדאי לך ללמוד יחד עם חברות במכללה?

לפעמים חשוב לעיין במבחן של חברה שהצליחה כדי לדעת מה נדרש כתשובה נכונה.

מאחל ומברך אותך בהצלחה מעשית בלימודים והצלחה וצמיחה רוחנית.