''סוף מעשה במחשבה תחילה''- היסוד המחייב בדיני נזיקין

כולנו טועים לפעמים. שכחה, תקלה, טעות, רשלנות - כל אלה מביאים, לעתים, לתוצאות בלתי רצויות.השאלה שבה נעסוק במאמר זה היא האם ומתי יכול אדם לפטור את עצמו מאחריות על נזקים שהוא או ממונו גרמו לזולת, בטענה שהדבר לא היה באשמתו

יד ה' משיבה למסלול

הסיפור הראשון המסופר על אברהם אבינו, לאחר הבחירה בו ועלייתו לארץ ישראל, הוא סיפור ירידתו למצרים ופרשת "אחותי את" הכרוכה עמו...סיפור זה מעמידנו בפני תמיהה רבתי על התנהגותו של אברם אבינו מן ההיבט המוסרי; כיצד זה עלתה בדעתו תוכנית להצלת עצמו על-חשבון הפקרת אשתו?

לך לך מארצך, וממולדתך ומבית אביך

ציוויו של הקב"ה לאברהם, "לך לך מארצך, וממולדתך ומבית אביך", נתפש במסורת חז"ל כאחד הניסיונות הקשים שבהם נתנסה. השילוש שבראש הפרשה, מבטא את קושי הניתוק ועצמתו: ניתוק מהארץ הפיזית, ניתוק מארץ המולדת, מהעבר הלאומי ומורשתו, וניתוק אישי מבית האב – מהמשפחה והידידים.

''הציץ עליו בעל הבירה'' - לפרשת לך לך

עד עכשיו היה אברהם חלק מבית אביו, מן העולם האלילי של אותה תקופה, וכעת נדרש אברהם לצאת מעולמו זה, "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". "והשתחוי לו" - יש לאברהם יעוד ותפקיד בעולם, ועליו לגלות את יופיו לבני העולם. שוב אין הוא חלק מכל העולם, אלא הוא נפרד מן העולם, כדי לגלות את יופיו לבני העולם - את האמונה בה'. לפרשת לך לך.

מידת השמחה - חלק ב

מדוע בני אדם עצובים ועצבנים, לחוצים ומתוחים? למה קשה להם לצחוק ולחייך ואין זה דבר שבשגרה לאנשים רבים כל כך? מה גורם לנו לשמוח והאם יש מתכון למצרך המבוקש ביותר בחיינו – השמחה?

כי לא יטוש ד' עמו ונחלתו לא יעזוב

נכון לעכשיו, תוכנית ההתנתקות של שרון היא לפי דבריו ודברי יועציו פרי של ניתוח המצב הריאל-פוליטי: אנו עומדים מול מתקפת טרור מתמשכת המתישה את העם, ומול לחצים הולכים וגוברים של העולם ובפרט אירופה וארה"ב, הפועלים על פי "מפת הדרכים" שמטרתה להקטין את מדינת ישראל, להחלישה ולהקים מדינה עוינת בלב לבה של ארץ ישאל, לא יקום ולא יהיה.

מידת השמחה – חלק א

מי לא רוצה להיות שמח? כולנו רוצים להיות שמחים. חיינו מלאים תלאות וסיבוכים, ניסיונות וייסורים ואנו זקוקים לשמחה כמו אוויר לנשימה. מהי שמחה וכיצד אפשר להגיע אליה? האם היא תלויה ברגש ובתחושות הנפש, או שהיא קשורה דווקא להכרה ולשכל?

עדכון כשרות 2 תשס"ה

מעשה הכהן

הדבר אירע שנה אחרי שנה בבית המקדש בירושלים. הכהן הגדול לבוש בגדי לבן נכנס פעם אחת ויחידה לקודש הקודשים על מנת לקיים את טקס הקטרת הקוטרת. לא בטוח שהוא יוכל לצאת משם בחיים הכל תלוי בכוונות ובאיכות העבודה.

חודש חשוון.

אופיו של החודש במסורת היהודית היא אופי סתוי, מעין עמדת המתנה לגשם שירד, כוננות ספיגה לקראת החורף הקרב ומעל הכל פסק זמן מהעומס של חגי תשרי, אתנחתה לקראת חגי החורף אשר עתידים לבוא.

שמחת תורה.

חג זה המסיים את חג הסוכות וחותם את חגי תשרי, ידוע בציבור כיום שמחתה של התורה. המעניין הוא שקישור זה בין יום טוב האחרון של סוכות ובין סיום התורה הינו קישור מאוחר יותר מתקופת הגאונים...

אז מה קרה ביום כיפור ?

הרב חגי גרוס פותח צהר לאירועי יום הכיפורים בזמן בית המקדש. מהחבל שנקשר לכהן הגדול למקרה שימות ועד השעיר שהושלך לעזאזל

חג הסוכות – השמחה האמיתית

שתי מצוות מרכזיות יש לנו בחג הסוכות ובשניהם אומרת לנו התורה לצאת מן השגרה, לעזוב את שאון החיים ואת המרוץ המטורף , להתייחד עם הטבע הנפלא ועל ידי כך להגיע לשמחה האמיתית.

יום הכיפורים – חשבון הנפש האישי והזוגי

על פי המסורת היהודית חתן וכלה ביום חתונתם נמצאים ביום כיפורים אישי, מיוחד פרטי. מהי משמעות הדבר ? דומה שיש כאן דרישה מוסרית וחברתית מהחתן והכלה החדשים..

''אחרי המבול'' - לפרשת נח

מי שאינו עומד בדיבורו, שמתחייב בהווה ללא כוונה לעמוד בכך בעתיד - מצטרף בכך לאנשי דור המבול. המביט אל ההווה בלבד - הרי הוא כאנשי דור המבול. לדורות עולם נזכרים אנשי אותו דור בגישתם השלילית לעולם וליישובו. לפרשת נח.

חטאו של דור הפלגה; על גאווה וענווה

הגאווה נתפסת כאחד החטאים החמורים, ומאמרי חז"ל רבים מדברים בגנותה של מידה זו. מפורסמת במיוחד גישתו של הרמב"ם, שבכל המדות יש ללכת בדרך הבינונית שהיא האמצע בין הקצוות. ברם בקשר למדת הענווה, אין דרך בינונית...