יממה בלבד אחרי המפץ הגדול בימינה, בה ח"כ מהסיעה, עמיחי שיקלי, פרסם מכתב בו הודיע כי לא יתמוך בממשלת לפיד-בנט, החלו בליכוד להפעיל מאמץ מיוחד במטרה לאתר סדקים נוספים בימינה, בדמות חברי סיעה נוספים שעשויים להיצמד לאידאולוגיה ולהצטרף לשיקלי.
לחברי כנסת ברשימת ימינה אידאולוגיה ימנית מובהקת, אך נראה כי המציאות בה יאלצו לשבת באותה ממשלה יחד עם מרצ, ותמיכה של מפלגה ערבית, עלולה להביא לכך שהלחצים האדירים שיופעלו מקרב גורמי ימין, יגרמו לעוד חבר סיעה ישבר ויפרוש.
בתחילה ניסו לסמן את נשות המפלגה, איילת שקד ועידית סילמן כאלה שעלולות ללכת אחר שיקלי ולהודיע כי לא יתמכו בממשלת השינוי. אך לפי פרסום של עמית סגל הבוקר, חברת הכנסת סילמן הבהירה למקורביה: "אין שום סיכוי שאערוק מבנט. מגבה אותו באופן מוחלט". גם איילת שקד הבהירה אמש בפוסט ארוך שהיא עומדת מאחורי בנט גם הפעם: "אני הולכת עם נפתלי דרך ארוכה. נכנסנו יחד לחיים הציבוריים. אני לא בטוחה שיש תקדים לאמון שיש בינינו". מתן כהנא נחשב לאדם הנאמן ביותר לבנט במפלגה ואביר קארה נכנס לפוליטיקה בגלל איבתו לנתניהו והפגיעה בעצמאים.
מי שככל הנראה מסומן כפורש הבא, הוא מנכ"ל הבית היהודי לשעבר, ח"כ ניר אורבך, ואם אכן יצטרף לשיקלי יש לפרישה שכזו השלכות קריטיות על האפשרות להקמת הממשלה הבאה. ראשית נזכיר כי אורבך אמנם צועד יחד עם בנט עוד מיום כניסתו לפוליטיקה הארצית, ובין השניים ידידות עמוקה. אך אורבך הוא מפד"לניק אדוק, ממלכתי וגם מאוד ימני, ולכן סבירות גבוהה כי הערכים בהם הוא מאמין, יחד עם לחץ מסביבתו הקרובה שעוד נאמנה לו מימי הבית היהודי, יובילו לכך שאורבך יחשוש לתמוך בממשלת השינוי, ויצטרף לשיקלי כדי שלא ידבק בו הדימוי כמפדלנ"יק שהקים ממשלה עם מרצ.
פרישה נוספת של איש ימינה עלולה להיות הגורם שיפיל את ממשלת השינוי, נכון לעכשיו ממשלת השינוי תורכב מהמפלגות: יש עתיד, כחול לבן, העבודה, מרצ, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, רע"מ וימינה מינוס שיקלי - יחד הם שווים 61. פרישה של אורבך משמעה שלפיד מאבד את הרוב, ולא מצליח להקים ממשלה, ויהיה עליו לחפש פתרונות בשדות אחרים שזרים מאוד עד כדי מוקצים בימינה.
הפתרון היחיד של לפיד יהיה להציע גם לרשימה המשותפת להצטרף או לתמוך מבחוץ, אך דבר כזה עלול לגרום לעוד פיצול במפלגה הערבית, כי בל"ד יתנגדו, ועוד שתי מפלגות ערביות שתומכות בממשלה בה מפלגות ימין אידיאולוגיות, עלולות לחבל בגמישות המוגבלת גם ככה של מפלגות הימין בגוש השינוי.
אם ימינה לא מצליחה להשלים ללפיד ממשלה, המומנטום והכח של בנט יעלמו, הרוטציה לראשות הממשלה תהפוך לחלום רחוק, איילת שקד לא תקבל את תיק המשפטים וימינה תהפוך למפלגה שולית וחבולה בממשלה המסתמנת.
אם אורבך אכן ייקח צעד אחורה, מגדל הקלפים של ימינה יתחיל לקרוס, ואם ממשלה לא תיראה באופק, גם עידית סילמן תרגיש בנוח לעבור צד ויחד עם שיקלי ואורבך הם יותר משליש סיעה, וכך יוכלו להקים סיעה עצמאית או לקבל מקומות בליכוד ובציונות הדתית כמי שהיו הגיבורים שלא נכנעו ללחץ החברתי ומנעו ממשלת שמאל. זו גם הסיבה ששקד עדיין לא פרשה, כי באותה מידה נמצאת במעמד כמי שנותנת את הקול ה-61 לממשלה, וככזו היא יכולה לבוא בדרישות ולזכות שוב במשרד בו היא חפצה.