מפקודת השירות המשותף ועד אלאור אזריה: הדרך של איזנקוט למחנה הממלכתי

מאז השתחרר מצה"ל בתחילת שנת 2020 החלו השמועות על כניסתו של הרמטכ"ל ה-21 לפוליטיקה הישראלית. אתמול זה קרה ואמש יצא לדרך המחנה הממלכתי בו קיבל את המקום השלישי | סיכום שנותיו של איזנקוט בתפקיד הרמטכ"ל

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 15/08/22 07:56 יח באב התשפב

מפקודת השירות המשותף ועד אלאור אזריה: הדרך של איזנקוט למחנה הממלכתי
איזנקוט אמש, צילום: Tomer Neuberg/Flash90

הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, גדי איזנקוט, הודיעו אתמול (א) על כניסתו למערכת הפוליטית, ועל הצטרפותו לשר הביטחון בני גנץ ולשר המשפטים גדעון סער, ולרשימה המאוחדת שהחל מאמש נקראת "המחנה הממלכתי". 

מי שייעץ לאיזנקוט לחבור לגנץ, ולא לראש הממשלה יאיר לפיד, הוא חבר הכנסת לשעבר עפר שלח - שעזב את יש עתיד בסוף 2020 לאחר שקרא לקיים פריימריז במפלגת יש עתיד, צעד שהוביל לסיכסוך מתוקשר עם לפיד. שלח, כך כעל פי פרסום ב"חדשות 12", ייעץ מאחורי הקלעים לרמטכ"ל לשעבר וסייע לו בצורה כזאת או אחרת לקבל את ההחלטה להצטרף לפוליטיקה. 

כבר לאחר שחרור של איזנקוט מצה"ל בינואר 2020 דווח בכלי התקשורת השונים על הצטרפותו אפשרית לביצה הפוליטית המקומית. במהלך כהונתו כרמט"כל שהוארכה פעמיים, ידע אינקוט עליות ומורדות ואלו הם ציוני הדריך העיקריים של מספר 3 ברשימת המחנה הממלכתי.

תגבור אימוני החי"ר

ב-16 בפברואר 2015 החל איזנקוט לכהן כרמטכ"ל ה-21 של מדינת ישראל, כאשר עם כניסתו לתפקיד קידם צעדים לחיזוק זרוע היבשה ובהם תגבור אימוני כוחות החי"ר והשריון, צמצום היקף כוחות המילואים מחד ותגבור היקף האימונים מאידך, הגדלת יחידת יהל"ם לטיפול במנהרות לחימה ואימון גדודי חי"ר להתמודדות עם איום המנהרות.

הרמטכ"ל ובנו במהלך התרגיל

הרמטכ"ל איזנקוט ובנו במהלך תרגיל צבאי | צילום: דובר צה"ל

תפיסתו האסטרטגית באה לידי ביטוי בתוכנית "גדעון", תוכנית רב-שנתית את עיקריה גיבש טרם כניסתו לתפקיד. הוא הציג את התוכנית מוגמרת ביולי 2015, והיא אושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני בסוף אפריל 2016. התוכנית עוסקת במגוון נושאים, שהעיקריים שבהם: טיפוח כוח האדם בצה"ל, בניית סדר כוחות המתאים לקשת האיומים, השקעה מרבית בפיתוח יכולות התמרון של צה"ל, ביטול מערכים מיותרים, הקמת זרוע סייבר והקמת אגד קומנדו.

כשנה וחצי לאחר מכן, ב-14 בספטמבר 2017, הוחלט בהנחיית איזנקוט על כך שלוחמים בחטיבת הקומנדו ישרתו 8 שנים, וירכשו בהן תואר אקדמי. בלב התוכנית עמד מסמך אסטרטגיית צה"ל אותו הפיץ הרמטכ"ל לציבור בישראל, מה שנתפס כצעד לא רגיל. במסמך זה, שפורסם באוגוסט 2015, הוגדרו שלושה מרכיבי ליבה: תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל, תפיסת הפיקוד והשליטה ובעקרונות בניין הכוח הנגזרים מתפיסות אלה.

פקודת השירות המשותף

בספטמבר 2016 אישר איזנקוט את פקודת השירות המשותף, שעוררה ביקורת בקרב רבני הציונות הדתית, ובדצמבר 2017 נאלץ לשנותה חלקית ולאשרה מחדש. איזנקוט אישר והכניס לשימוש את "מסמך התפיסה המגדרית" של היוהל"ן, תא"ל רחל טבת ויזל, שקבע כי ההבדלים המגדריים אינם מהותיים ונגזרים ממין האדם כי אם תוצר של הסללה חברתית, ושחלוקת האנושות לגברים ונשים היא סטריאוטיפית. אך בעקבות חשיפת המסמך על ידי ארגון "תורת לחימה" צה"ל התנער ממנו. בעקבות החשיפה הוסר המסמך מאתר היוהל"ן.

רחל טבת-ויזל

רחל טבת-ויזל

גל טרור הסכינים

במהלך כהונתו פרץ גל טרור שנמשך מספטמבר 2015 עד לדצמבר 2016. במהלך האירועים שכללו בעיקר פיגועי דקירה רבים, גיבש צה"ל תפיסת סיכול שמתבססת על יכולות מבצעיות משופרות, ניטור רשתות חברתיות מקוונות ביחד עם השב"כ והפרדה בין טרור לאוכלוסייה. ב-24 במרץ דקרו שני מחבלים ערבים חייל באזור חברון. החייל ומפקדו השיבו אש, הרגו את אחד המחבלים ופצעו קשה את האחר, שכעבור דקות אחדות, נורה למוות בידי סמל אלאור אזריה. הגינוי של איזנקוט למעשהו של אזריה, העמדת אזריה לדין פלילי והרשעתו בהריגה עוררו הדים רבים ולעתים גם כעס. בסך הכל בגל טרור זה נרצחו 44 ישראלים.

מנהרות חמאס

בשנים 2017–2018 החל צה"ל לפעול נגד מנהרות הטרור של ארגון חמאס. המהלך כלל הקמת הקמת מכשול תת-קרקעי שכלל טכנולוגיות חישה מתקדמות, והקמת המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות בפיקוד הדרום, וזו אתרה למעלה מ-15 מנהרות שנוטרלו על ידי חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי. במהלך 2018 התגברו העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה עם התקרבות והתפרעות של אלפי פלשתינים אל גדר הגבול תוך איום לפרוץ אותה. בעימותים נהרגו למעלה מ-250 פלשתינים, רובם מחבלים, מאש צה"ל.

טרור בלוני הנפץ

המהומות הסלימו לעימות צבאי שכלל הצתות של שטחים רבים בעוטף עזה באמצעות עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, ומספר סבבי לחימה בהם שיגרו מחבלים מאות רקטות ופצצות מרגמה. בתגובה צה"ל תקף עשרות מטרות טרור בתוך רצועת עזה. עם זאת, על הממשלה ועל צה"ל נמתחה ביקורת על האיפוק בתגובה.

ארכיון | צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90

העימות עם איראן

במהלך כהונתו החריף העימות בין ישראל לאיראן כחלק מניסיונה של איראן להתבסס בסוריה ולהעביר לידי חזבאללה נשק מתקדם ואסטרטגי הכולל מערכות הגנה אווירית וטילים מדויקים ארוכי טווח[51]. חיל האוויר הישראלי תקף פעמים רבות בסוריה, כאשר בין המטרות נמנו משלוחי נשק, מחסני נשק ותחמושת, טכנולוגיות מתקדמות, תשתיות צבאיות איראניות, בסיסי צבא ושדות תעופה, וכן מערכות הגנה אווירית ונ"מ. שיא העימות התרחש באפריל ומאי 2018, וכלל את מבצע בית הקלפים בו חיל האוויר פגע קשות בתשתיות האיראניות בסוריה. בתקיפות הושמדו טילים רבים ונהרגו פעילים רבים ממשמרות המהפכה האסלאמית, חזבאללה וממיליציות שיעיות שונות, וכן למעלה ממאה חיילים סורים

מבצע מגן צפוני

ב-4 בדצמבר 2018, במהלך חג החנוכה, יצא צה"ל למבצע מגן צפוני מבצע שנועד להשמיד את איום המנהרות בגבול של מדינת ישראל עם לבנון. את ההכנות ריכז איזנקוט באופן אישי ואף פיקד עליו כשיצא לפועל. המבצע הסתיים בהצלחה בתחילת ינואר 2019 ובמהלכו חיל ההנדסה הקרבית איתר ונטרל שש מנהרות חוצות גדר. לאחר סיום המבצע, ב־15 בינואר 2019, השתחרר איזנקוט מצה"ל, לאחר שכהונתו הוארכה פעמיים.