מלחמת מגן וחץ
מלחמת מגן וחץ

בעקבות ה-7 באוקטובר ביהודה ושומרון מתכוננים לתרחיש קיצון: "אנחנו מתרגלים את זה כל הזמן"

האירועים הקשים שהובילו למלחמת עזה העלו את רמת הכוננות והמוכנות ביהודה ושומרון. מפקד גדוד הגמ"ר שומרון מספר ל"חדשות כיפה" על ההגנה המרחבית, על התפיסה שהשתנתה, על החיילים, וגם על היום שאחרי המלחמה: "מקווה שנמצא את עצמנו ברמה אחרת מבחינת כמות ורמת האימונים"

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 24/12/23 11:43 יב בטבת התשפד

ביהודה ושומרון מתכוננים לתרחיש קיצון: "אנחנו מתרגלים את זה כל הזמן"
מחלקה בהגמ"ר שומרון, צילום: דובר צה"ל

מאז השביעי באוקטובר אני במילואים. לא בעזה ובכלל לא בדרום. עד לפני שלוש-ארבע שנים הייתי לוחם מילואים בחטיבת אלכסנדרוני ובמבצע צוק איתן הייתי במוצב בגזרה הצפונית, אבל במלחמת עזה אני שומר על הבית ביהודה ושומרון, באחד מגדודי ההגמ"ר - הגנה מרחבית.

"התחלנו להקים את הגדוד מכלום"

סא"ל במיל' מנחם פורכטר, נשוי ואב לחמישה ילדים, גר בקדומים. במילואים מנחם הוא מפקד גדוד הגמ"ר שומרון (8880) ובשגרה הוא קצין הביטחון של המועצה המקומית בה הוא מתגורר. "המקצועות מתכתבים אחד עם השני - גם כמג"ד בהגמ"ר וגם כקב"ט קדומים. גם עכשיו אני משמש בשניהם ומנסה לאזן בין התפקידים ולמקסם את העשייה בשניהם".

עבור כל לוחם שמשתחרר משירות סדיר ובוודאי מקבע, להגיע להגמ"ר זה לא מובן מאליו. מנחם למד בישיבת ההסדר בחיספין והתגייס במרץ 99 לגדוד צבר של חטיבת גבעתי במסגרת מסלול בני הישיבות. "יצאתי לקורס מ"כים מוקדם ובהמשך לקורס קצינים שלאחריו הייתי מ"מ טירונים של מרץ 2001".

אחרי כשנה וחצי מנחם השתחרר ושויך לגדוד מילואים שאליו הגיעו בזמנו יוצאי גבעתי. "מיד לאחר שהתחתנתי ועברתי לקדומים יצאתי לקורס מבצ"ר – זה היה פיילוט שהובל על ידי משרד הביטחון במספר ישובים ביו"ש, לוחמים שמגנים על הבית. כחלק מהיותי שייך לכוח הגנת הישוב במבצ"ר, העבירו את כל מי שהיה בכוח הזה למילואים בהגמ"ר, ומאז אני שם".

"בתור מ"מ התחלנו להקים את הגדוד מכלום", הוא מספר. "צריך היה לחזק את שדרת הפיקוד, לקחנו מפקדים שיש להם יכולות פיקוד, לאו דווקא כאלה שעברו קורס פיקודי אלא כאלה שזיהינו בהם פוטנציאל כי היה לנו מחסור בקצינים".

חיילים בהגמ"ר שומרון |

חיילים בהגמ"ר שומרון | צילום: דובר צה"ל

"הימ"חים של ההגמ"ר נמצאים בתוך הישובים"

למיטב ידיעתי בשגרה אין יותר מידי אימונים לחיילי ההגמ"ר.

"חלק מהאנשים בישובים עושים אימונים יותר תקופתיים במסגרת כיתות הכוננות היישוביות וכבר מחזיקים מתוקף היותם בכיתת הכוננות את הציוד האישי בבית".

אבל לא בכל היישובים חברי כיתת הכוננות הם גם חיילי הגמ"ר במילואים.

"לא בכל הישובים, נכון. כמות כיתות הכוננות לעומת מחלקות ההגמ"ר של היום היא לא זהה, זה ברור. חלק מכיתות הכוננות שייכות ליחידות אחרות, לאו דווקא להגמ"ר. יש איזה רצון שלדעתי הוא נכון שהם יהיו שייכים להגמ"ר, אבל בסופו של דבר אם בשגרה אני מרוויח בן אדם, גם אם הוא לא בהגמ"ר, אבל הוא כוח איכותי שיכול לתת מענה בכיתת הכוננות - אנחנו לא מבטלים אותו ואומרים לו 'לא רוצים'. יש חשיבות למתן מענה לאירועי חירום שבשגרה על בסיס כוח איכותי".

הציוד של כיתות הכוננות הוא ציוד צבאי לכל דבר?

"רוב הציוד הוא ציוד צבאי שהתקבל מהצבא, גם אם זה ציוד שהישובים נתנו. כמו שקרה בשביעי באוקטובר, האמירה היא שברגע שחברי כיתת הכוננות מגויסים ליחידות שלהם - הציוד והנשק האישי נשארים בנשקיות הישוב ומהווים בסיס לכוחות ההגמ"ר בישובים, על הציוד הזה מסתמכים. כמובן שהיה צורך לעבות ולהוסיף".

להגמ"ר יש ימ"חים?

"הימ"חים של ההגמ"ר נמצאים בתוך הישובים. המדים, הקיטבגים והנשקים – הכל מאופסן בנשקיה או במחסן שאותו ישוב מקצה עבור מחלקת ההגמ"ר, ועובר ביקורות תקופתיות על ידי החטיבה. ברגע הגיוס מחתימים את האנשים על הציוד. בהמשך עלה צורך לחתום על עוד ציוד, לעבות אותו, להוסיף דברים מהחטיבה – זה השלב השני".

מחלקה בהגמ"ר שומרון |

מחלקה בהגמ"ר שומרון | צילום: דובר צה"ל

"אנחנו חיילים לכל דבר ועניין"

לעיתים בקרב חיילי ההגמ"ר יש מרמור על כך שהמשימות מתחילות ונגמרות בתוך היישוב בלבד. כבר עברו יותר מחודשיים וחצי מאז החלה המלחמה, איך אתה כמג"ד שומר על החיילים שיישארו דרוכים ולא יישחקו?

"מנסים לעשות גיוון במשימות ולא רק עבודה סטאטית. נכון, השחיקה ברורה, אבל לאו דווקא בהגמ"ר אלא בכלל הכוחות".

איך אתה מתרשם מהרמה של החיילים? מהחוויה שלי באימון לפני שלוש הרמה לא היתה כל כך גבוהה.

"זה נכון שגייסנו גדוד של חיילים שחלקם מקצועיים יותר וחלקם פחות, חלקם מאומנים בתדירות גבוהה יותר כמו כיתות הכוננות או חבר'ה שכן הצלחנו לאמן בשנים האחרונות. יש אנשים שגייסנו שלא היו באימונים כבר כמה שנים, או כאלה שלא גויסו ליחידות שלהם ואנחנו נעזרים בהם להגנת הישוב בגזרה שלנו. אנחנו מנסים לגשר בין הפערים, ומתעסקים גם באימונים בתוך המחלקות, כמו גם בבניין הכוח ובדיוק האנשים ברמת הגדוד. אם צריך לבצע שינויים כאלה ואחרים אנחנו מנסים לנצל את הזמן לעשות אותם. יש במה להשתפר".

"חשוב לציין", אומר סא"ל במיל' מנחם בהקשר לימים אלו, "שאני מאוד מקפיד אצלי בגדוד שתהיה שגרת מוצב של לוחמי ההגמ"ר. יש איזו קונספציה שחיילי ההגמ"ר גרים ביישובים אז הם בבית כל הזמן. אז לא, לפחות אצלי הם ישנים בצורה מרוכזת. החיילים יוצרים לעצמם סדר יום ברמת האימונים וגם ברמת התדרוכים והתרגולות, הוצאות המשימה ותפיסת כוננות. אנחנו חיילים לכל דבר ועניין".

"אנחנו מתרגלים את זה כל הזמן"

בכל ישוב ביהודה ושומרון מוצבת מחלקת הגמ"ר, רובם בני היישוב. מאז תחילת המלחמה עסוקים הלוחמים בתרגולים שונים, ומבינים שהמציאות השתנתה. מתרחיש של מחבל או שניים שחודרים לישוב עם אמצעי לחימה מועטים (מעגל פתוח) עברו הכוחות לתרגול של תרחיש קיצון אפשרי - כיבוש ישוב על ידי מספר רב של מחבלים עם אמצעי לחימה רבים (מעגל פרוץ).

אתה חושב שהמחלקות בישובים מוכנות למעגל פרוץ?

"אנחנו מתרגלים את זה כל הזמן. תמיד יש מה לתרגל עוד, אבל אנחנו יותר מוכנים מתחילת המלחמה כי נגענו בנושאים האלה, דיברנו עליהם, דייקנו אותם. אנחנו עושים הרבה גם ברמת המקרים ותגובות והתרגילים ביישובים, גם ברמת ההשתלמות החטיבתית. אנחנו במקום אחר ממה שהיינו פעם, ותמיד יש מה לשאוף, לתרגל עוד ולהוסיף".

מה יקרה עם ההגמ"ר אחרי המלחמה? אילו לקחים יופקו?

"בהובלה אוגדתית נעשית חשיבה ויש עבודות מטה למיניהן על מנת למצוא את הקונסטלציה המתאימה ואת האיזון הנכון שהכוח יהיה מוכן יותר, מיומן יותר, עם תכניות עבודה שנתיות. אני מקווה שככל שנתקדם וכל הדברים ייושבו נוכל למצוא את עצמנו במקום אחר וברמה אחרת מבחינת כמות האימונים ורמתם. נוכל לעלות רמה".