בית המשפט העליון פסק בשבוע שעבר כי משפחות פלסטיניות שגרות בשכונת שמעון הצדיק בירושלים על קרקע יהודית צריכות לפנות את בתיהם. המשמעות היא ששכונת שמעון הצדיק בירושלים תוכל לקלוט בקרוב 14 משפחות יהודיות נוספות לשכונה ובכך להוות שובר שוויון ביחס בין ערבים ליהודים בשכונה הירושלמית.
שכונת שמעון הצדיק היא שכונה בצפון ירושלים הסמוכה למערת שמעון הצדיק ולשכונת נחלת שמעון. השכונה הוקמה בשנת 1890, ונעזבה במהלך מלחמת העצמאות. בראשית שנות ה-2000, לאחר מאבק משפטי ממושך, התיישבו באזור, שנמצא בשולי השכונה הערבית שייח' ג'ראח, תושבים יהודים וכיום מתגוררים כ-20 משפחות יהודיות בשכונה.
בשבוע שעבר דחה בית המשפט העליון את ערעורה של משפחה פלסטינית המתגוררת בשכונת שמעון הצדיק על ההחלטה לפנותה מביתה. הבית שבו מתגוררת המשפחה הוקם על קרקעות בבעלות יהודית עוד לפני מלחמת העצמאות, ועל כן הם נדרשים להתפנות. מקור הטענה היא בעסקה משנת 1876, אז רכשו ועד העדה הספרדית וועד העדה האשכנזית את מערת הקבר של שמעון הצדיק וקרקעות סמוכות למערה. במקום הוקמה שכונה יהודית שנכבשה על ידי ירדן בקרבות מלחמת העצמאות.
באי־כוחה של המשפחה הערבית המתגוררת על הקרקע היהודית, עורכי הדין סאמי ארשיד וסאלח אבו חוסיין טענו כי יש להם הוכחות שהקרקע הזו לא שייכת לוועדים היהודיים. "הם מסתמכים על קושאנים טורקיים (שטרי בעלות, נ"ח), אבל כשאתה בודק בתיק הרישום, אתה רואה שאין קושאנים. לא רק זה, אלא שפחות מחודש לפני שהקרקע נרשמה, כותב סגן רשם המקרקעין כי לא הוצגו בפניו הקושאנים הנטענים. למרות זאת, תוך פחות מחודש הקרקע נרשמת על שם הוועדים". אומר עו"ד ארשיד.
חשוב להדגיש כי בעניין שאלת הבעלות על הקרקע, התושבים הערבים מעלים כבר למעלה מ-20 שנה טענות שונות בפני שופטים שונים, ולמעלה מ-30 שופטים קבעו כבר בערכאות שונות ובאופן ברור כי הקרקע היא בבעלות יהודים.
ארשיד ואבו חוסיין ערערו לביהמ"ש העליון בבקשה שיבחן את הראיות שוב. אולם ביום שלישי האחרון, לאחר דיון קצר, החליטו השופטים, דפנה ברק־ארז, יעל וילנר ואלכס שטיין, לדחות את בקשת משפחת סבאג ולקבל את טענת ההתיישנות. "כל הערעור הזה רק נועד למשוך זמן. חלפו עשר שנים מאז פסק הדין לפינוי ומאז יש אינספור פסקי דין חלוטים שנחלת שמעון הם בעלי הקרקע", אמר בדיון עו"ד אילן שמר, המייצג את נחלת שמעון. בתגובה, אמרה השופטת ברק־ארז: "לא נוכל להתערב בממצאים העובדתיים של ביהמ"ש המחוזי. על פי דיני ההתיישנות והממצאים העובדתיים, אין לנו כלים להתערב בהכרעה".
פסק הדין כאמור יוכל בעצם לגרום לגידול משמעותי של עוד 14 משפחות יהודיות הרוצות להתגורר בשכונת שמעון הצדיק ובכך להחיל רוב יהודי על השכונה הירושלמית.