מחר (יום ג) אמורה להתכנס וועדה מיוחדת שהקים משרד התחבורה בנושא ההפרדה בין גברים לנשים בקווי אגד (מה שמכונה קווי מהדרין). בעקבות כך נשלחה לשר התחבורה עצומה בנושא עליה חתמו אישי ציבור ואנשי רוח המתנגדים להפרדה בקווי האוטובוסים.
"לאחרונה אנו עדים לתופעות חמורות של אפליה וביזוי נשים בקווי תחבורה ציבורית המוגדרים כקווים ייעודיים לאוכלוסיה החרדית, ומכונים "קווי מהדרין". בקווים אלו נשים נאלצות לשבת בצפיפות ובדוחק בחלקו האחורי של האוטובוס ומוטלות מגבלות שונות על לבושן. נשים שמעיזות להתנגד לדרישות אלו סובלות ממסכת השפלות, אלימות מילולית ואף תקיפות פיזיות מצד נוסעים בקווים אלו." נכתב בעצומה.
"ההפרדה באוטובוסים מתוך כך שגברים עלולים להתגרות מנשים שיושבות באוטובוס היא עדות לטירוף שאחז בעולם הדתי" אומרת במבי שלג, עורכת המגזין "ארץ אחרת" , ולשעבר עורכת עיתון הילדים אותיות. "הטירוף הפך את הצניעות לחזות הכול ואת כל שאר הערכים כמו כבודן של נשים-לעפר לרגליו.
"הרעיון שנשים יעלו מאחורה רק כדי שגברים לא יתגרו מהן, ושאישה זקנה תצטרך לשבת מאחור בעוד שבחורים צעירים יושבים מקדימה, וכן אמהות שלא יישבו עם בניהם- הוא פשוט הזוי". מוסיפה שלג. "כל ערך הוא ערך יפה כשהוא לא יוצא מדעתו. רדיפת הצניעות הפכה לסוג של טרור, שמקדם אלימות שמתירה את דמן של נשים . אני משוכנעת ללא כל ספק שזו לא הייתה כוונת התורה- העסק יצא משליטה" היא מסכמת.
ההפרדה נכפתה גם על הציבור החרדי
"ההפרדה באוטובוסים אינה נושא שרלוונטי רק לציבור החרדי, כמו שרבים סבורים. זה לא רק "עניין שלהם", אלא נושא שמשפיע וישפיע בסופו של דבר על כלל הציבור הישראלי" טוענת חברת מועצת העיר ירושלים, רחל עזריה.
"ההפרדה באוטובוסים נכפתה במידה רבה גם על הציבור החרדי, על ידי עסקנים קיצוניים. אני מקבלת לא מעט פניות מחרדים המחזקים את ידיי ומפצירים בי להמשיך ולהיאבק למען ביטול ההפרדה, ועצומת אנשי הרוח משקפת בעיני את ההתגייסות של כלל המגזרים למיגור התופעה. חתומים עליה נשים דתיות, רבנים, אקדמאים, ואנשי תקשורת. חשוב שהציבור יבין כי מה שמתחיל בהפרדה על רקע מין באוטובוסים, יסתיים כנראה באפליות מסוגים שונים, היום אלה הנשים, מחר זה יכול להיות כל אחד".
הרב לאו: לא צריך להתערב
"צריך לבדוק את הצורך האמיתי של התושבים ולא לגרום לכל נושא להיות חומר דלק לאש שמבעירה את ירושלים" אומר בתגובה הרב בני לאו. "אני חושב שצריך להגדיר נקודתית את הצרכים של קהילות ספציפיות, ואם לקהילה הזו יש קודים פנימיים חברתיים שמשרתים אותם ולא פוגעים באחר- לא צריך להתערב לדעתי. אם זה מרחב ציבורי יותר ומדובר בקווים שמשרתים אוכלוסייה כללית אז מדובר בכפייה דתית ואני מאוד נגד כפיה כזו. אבל בכל הנוגע להיענות לזכויות הפרט-אני מאוד בעד".