עלה לסבסטיה ופוטר ממשרתו כר"מ במדרשיה

היום אולי ברור לכולם שהעלייה לסבסטיה הייתה רק הצעד הראשון בדרך להתיישבות ביהודה ושומרון ולמאות האלפים שמתגוררים שם כיום. אבל בעליה עצמה, מסתבר, היו כאלה שהיו הרבה יותר ספקניים לגבי הצלחת המהלך וחשיבותו.

40 שנה לאחר פריצת הדרך להתיישבות היהודית המתחדשת בשומרון, מתעתד לקום מוזיאון התיישבות חדש בשומרון. כצעד ראשון לקראת הקמת המוזיאון יערך בחול המועד פסח אירוע מיוחד בו יוצגו בתחנת הרכבת בסבסטיה מוצגים, סרטונים, תמונות ומסמכים ייחודיים ממורשת צפון השומרון ותקופת חידוש ההתיישבות בידי "גוש אמונים".

הרב שמואל יניב, המתגורר כיום בגבעת שמואל, ומי שהיה אחד מבן האלפים שהשתתפו בעליות לסבסטיה. הרב יניב, כך מסתבר, אז ר"מ צעיר במדרשיית נעם, 'המריד' את תלמידיו להשתתף בעליה לסבסטיה בניגוד לעמדת הנהלת הישיבה, צעד שעלה לו במשרתו.

"הייתי בכל העליות אבל הסיפור האחרון היה בחנוכה תשל"ו", נזכר הרב יניב. "הייתי ר"מ של כיתה י"א במדרשיית נועם, והייתה לי השפעה טובה על התלמידים שנענו להרבה אתגרים שלי, בעיקר בפעילויות של חסד, אבל גם לעלייה האחרונה לסבסטיה גייסתי אותם והם הגיעו יחד איתי למרות שהישיבה לא אישרה את הדבר".

"התאספנו בנקודת כינוס באזור בית ליד, ואז הגיעה המשוררת נעמי שמר שהקריאה שיר לכבוד המאורע. אחר כך הלכנו את כל הדרך ברגל, חלקה בגשם, והייתה שמחה והתלהבות גדולה מאוד", נזכר הרב יניב.

(צילום: ד"ר דניאל גוטליב)

"אחר כך נסעתי הביתה והתלמידים נשארו בשטח עד שבא רכב ממדרשיית נעם והחזיר אותם. הממשלה כנראה חיכתה עם הפינוי לסוף חנוכה כדי שיחזרו התלמידים לישיבות, והתלמידים שאלו אותי מה לעשות כי היה חשש גדול שיפנו את המקום והיה מחסור באנשים.

עניתי לתלמידים שכמובן ייסעו בחזרה לסבסטיה אבל הם אמרו שאם שוב נלך, ירחיקו אותם מהמוסד. ואני כר"מ בישיבה אמרתי להם, 'אם נלך שוב לסבסטיה אולי ירחיקו אתכם ואולי לא, אבל מה שבטוח זה שמדובר ברגע היסטורי ואם נצליח כאן, חלק היסטורי של גאולת ישראל וזה שווה את זה'.

והתלמידים או בשל אהבת א"י, או שחדוות ההרפתקאות הכריעה, אכן עלו חזרה לסבסטיה ובסופו של דבר הם, לא לבדם כמובן, הכריעו את הכף לטובת אישור ההתיישבות בשומרון. כאשר היתה קבוצה כזו מתוך כמה מאות, כל אחד הוא משמעותי".

אולם בהנהלת המדרשייה ככל הנראה לא אהבו את הר"מ המרדן שלקח את התלמידים ללא אישור.

"התכנסה ההנהלה והחליטו לזרוק אותי באמצע השנה. אמרו לי, 'אתה באמת חושב שיהיה ישוב בקדומים? נראה לך שהממשלה תסכים ושארה"ב ומצרים יסכימו? אני עניתי: הרב צבי יהודה אמר, אז זה יקום ויהיה, והם אמרו לי בתגובה: 'כמה תלמידים יש לרב'? ובאמת אז לא היו הרבה. אמרו לי מה אתה קיצוני, אתם תעברו דרך שכם, ואיפה תהיה פרנסה? ואני אמרתי בתגובה שכל צמיחת גאולתנו נעשית בדרך כזו".

"בסופו של דבר שבועיים אחרי חנוכה קיבלתי מכתב פיטורין אבל כעבור כשנה ביקשו שאחזור. אבל אני כבר אמרתי די, לא רוצים אותי אז שלום, וב"ה הכל יצא לטובה וזו היתה המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים כי מצאתי עבודה טובה שמתאימה לי באופן מיוחד ואפשרה לי את כתיבת כל ספרי 'צפונות בתורה'".

( צילום מסך youtube )

כיום, במבט של 40 שנה לאחור, אומר הרב יניב כי ר"מ שמסית את תלמידיו ל"הבריז" מהישיבה בניגוד גמור לעמדתה אכן נשמע דבר שלא מתקבל על הדעת.

"זה נשמע היום מופקר וחסר אחריות ואפילו הזוי, אבל באותם ימים היתה אווירה טובה לכל נושא העליות לשומרון", אומר הרב יניב. "הנוער נמשך לזה ואני הרגשתי כמו שאמר רבנו הרב צבי יהודה שזו עת רצון ושצריך למצות את הרגע הזה".

"באמת חששתי שיפטרו אותי, והייתי עם חמישה ילדים, אבל לפעמים הקב"ה דוחף אדם לעשות משהו שהוא מעבר להגיון ולשיקול ותועלת או משהו מהסוג הזה. אנשי העלייה השלישית כשבאו לא"י באמת חשבו שהם יכולים להקים מדינה? הרי כל מה שעשו נכשל, נשארו אלפים בודדים מעשרות אלפים שהגיעו, ונהרגו בלי סוף אנשים. רבי יהודה החסיד שבא עם אלף אנשים חשב שעם אלף איש יביא את הגאולה? או אור החיים הקדוש שעלה עם 30 תלמידים או עליית תלמידי הגר"א או בעלי התוספות? אבל לפעמים יש עת רצון למעלה מהגיון וכאלו היו הרגעים בסבסטיה".