שום הפתעות אין בסיפור
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוך ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.
גם האמת, גם הבדיה
מה שהיה, כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדיין
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
זהו אחד השירים האמיתיים והכואבים שאני מכירה. לכאורה השיר מדבר על שחקן בסוף ההצגה. אך לדעתי, כל מי שעלה פעם על במה הרגיש בסוף ההצגה רגשות אחרים וחיוביים יותר.
אם כך - על איזה שחקן בדיוק השיר כתוב?
ישנם אנשים שכל חייהם הם הצגה אחת גדולה וארוכה. אנשים שיותר משחשוב להם מה הם חושבים ומרגישים על עצמם ועל חייהם, חשוב להם איך הם והחיים שלהם נראים. האנשים הללו מסוגלים לחיות את כל חייהם עם חיוך אחד גדול, עם מבטי הערצה והערכה מהסביבה הקרובה להם אבל בתוך תוכם הם ריקים מתוכן.
כאדם ששאיפתו היא לחיות חיים אמיתיים, עוד מאז היותי ילדה שאלתי את עצמי איך הם מצליחים להסתיר את הריקנות שלהם מסביבתם הקרובה ואפילו מעצמם? ואיך הסביבה לא רואה זאת?
בחברה שבה אנו חיים, לצערי הרב, ניתן לחיות את כל החיים ללא התבוננות אחת פנימה. "אין לי רגע דל" כתבה המשוררת נעמי שמר, ואכן אנו מוקפים כל הזמן במסיחי דעה- רדיו , אינטרנט, טלוויזיה, פלאפון וכדומה. כל אלו עזרים מצוינים לברוח מהתמודדות פנימית - אין לך זמן שאתה נשאר עם עצמך לבד לגמרי ולכן אתה יכול לשכוח מעצמך לגמרי - לא לזכור שיש לך נשמה, לא לזכור שיש לך אלוקים.
אחרי ששכחנו מי אנחנו, התרבות שלנו דואגת לנו למסכות שח"ו לא נסתובב בפנים מחוקות ונפריע למנוחת השכנים. רוצים דוגמאות? - בגדים ממותגים, מכונית יוקרתית, מעמד חברתי, תארים, וכו...
השיר מתאר אדם שלאחר ההצגה הגדולה. לאט לאט הדי ההצגה שלו מתפוגגים ואיתם הדי התשואות ומבטי ההערצה. והוא נשאר לבדו.
כעת הוא אינו יכול להתחבא מאחורי מסכה או להסתיר את בדידותו בחיוך גדול. גם קסמיו לא פועלים יותר והוא נשאר בודד ודומע.
האדם הזה בר מזל - הצגתו השקרית הסתיימה עוד בחייו ויש לו הזדמנות לתקן. אולי המשורר כתב על עצמו ואולי על אדם קרוב לו - בשיר יש אמפתיה גדולה לאדם שחקן ובעיני היא מבטאת יותר מכל את האמונה במימרא אין שלם מלב שבור. סוף ההצגה. זה הזמן לתקן בזכות ההבנה האמיתית של השבר, בזכות הדמעות האמיתיות שבכוחן למחוק את המסכה היפה ביותר.