המפגש הראשון שלי עם ליקוטי מוהר"ן היה בבין הזמנים של סוף שיעור ב'. "כולם אומרים שזה הספר הכי מדהים שיש," אמרתי לעצמי, "בעלי-תשובה מספרים שרק פתחו אותו ועולמם התהפך. אז אני חייב לראות מה יש בו". וכך, ניצלתי את ההפוגה בלימוד הגמרא ועברתי עליו מכריכה לכריכה.
מה אומר לכם? מעולם לא התאכזבתי כל-כך מקריאת ספר. אולי מלבד הפעם שבה ניסיתי ללמוד לבד את ספר התניא. הרגשתי שאני הולך לאיבוד ברצף לא-נגמר של טיעונים וקישורים שאני לא מתחיל אפילו להבין, וגם החלקים שאני מצליח לפענח נראים חסרי כל משמעות קיומית.
נדמה לי שזו חוויה שרבים שניסו ללמוד בעצמם ספרי מחשבה יכולים להזדהות איתה. בין אם מדובר במורה הנבוכים או בספר הזוהר, באורות הקודש או באיש ההלכה. חוויית התסכול מכך שיש כאן אור גדול שאין לי כלים לקבל ולהפנים אותו.
משום כך יש חשיבות גדולה כל-כך, ההולכת וגדלה ככל שאנו מתרחקים מן הדורות הקודמים, לספרים שמתווכים עבורנו את הידע שגנוז בטקסטים הגדולים מן העבר. ספרים כמו "עיוני אי"ה", בהוצאת 'דברי שיר', של הרב גיל דביר, ר"מ ותיק ומוערך מישיבת ההסדר בכפר-בתיה, שמבקש לפתוח לנו צוהר למשנתו של הרב קוק דרך קטעים מתוך הספר 'עין אי"ה'.
החסד הראשון שעושה עמנו הספר הוא בחירת המקורות. הבחירה ב'עין אי"ה' אינה מקרית, והיא נובעת מכך שזהו ספר שבו הרב קוק נגע במגוון עצום של נושאים, מוסריים, ערכיים ודתיים, בשפה בהירה ונגישה באופן יחסי. אך 'עין אי"ה' הוא עדיין קורפוס לא-קטן, והרב דביר בורר מתוכו את הפסקאות החשובות והמקוריות, הרלוונטיות והמרוממות ביותר. כל פסקה שבה עוסק הספר היא פנינה ספרותית-מחשבתית המאירה זווית אחרת במשנת הרב קוק.
תרומה שנייה של הספר היא ביאור הדברים והקשרם. הספר מביא בפנינו את דברי הרב קוק במלואם (או בקיצורים נדרשים), ולא כשהם מעובדים ולעוסים. אך הוא מסביר את ההקשר שבו נכתבו ומסכם את הרעיון הכללי תוך השוואה, לעיתים, לעמדות אחרות. כך מאפשר לנו הספר מפגש בלתי-אמצעי עם דברי הרב קוק, יחד עם כלים להיכנס אליהם ביתר קלות ולהבחין בנקודות העיקריות בפסקה.
תרומה שלישית, חשובה לא פחות, היא החיבור של דברי הרב קוק אל העולם שלנו, הקוראים, וזאת בשני מישורים: ראשית, חיבור של כל פסקה לפרשת-השבוע או לאחד ממועדי השנה, שהופך את הספר למתאים מאין-כמוהו ללימוד קבוע של קבוצות או יחידים; ושנית, חיבור של הרעיונות המופשטים לדילמות ולשאלות המלוות את החיים שלנו.
דברי הרב קוק על היחס בין התפתחות אישית לעיסוק בצרכי ציבור מובאים כמענה להתלבטות של בחור בשיעור א' בין תפילה ישיבתית ביום הכיפורים לסיוע במניין המיועד לציבור שאינו שומר-מצוות; האופן שבו הרב קוק מתאר את ההתמודדות של אברהם עם התרבות של סדום מנחה את הרב דביר כיצד להתמודד בביתו שלו עם התכנים המשודרים בטלוויזיה, וכן הלאה. אלו חיבורים חשובים מאין-כמותם, שנעשו בצורה נעימה ומזמינה, ופותחים עבור קוראים בכל הרמות שער-כניסה למשנתו העשירה, המאתגרת והמרתקת של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
פירוש חדש לחיבוריו של הרב קוקצילום: דברי שיר