שאל את הרב

שמירת הברית והעיינים

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 13/05/12 10:30 כא באייר התשעב

שאלה

שלום,

כבר שנים אני מתמודד בקשיים רבים עם בעייה של שמירת הברית ושמירת העיינים. אני בן 20 ומתגייס עוד מעט לצבא. ב"ה לאחרונה אני מצליח להתקדם בנושא ומפחית את התדירות. אני מאוד מתבייש במעשי, והמוטיבציה העיקרית להפסיק היא שאני רוצה שיהיו לי חיי אישות וזוגיות בריאים במהלך חיי, ואני יודע כי אם לא אפסיק כעת, יהיה קשה מאוד מאוחר יותר. השאלה היא מהנסיון של הרב, עד כמה חשוב לשתף אחרים (הורים בעיקר)? אני מאוד מתבייש, ולמרות שאני יודע שעובדית, רבים נכשלים במה שאני נכשל, אני מרגיש ממש נורא עם מה שאני עושה, ומרגיש כי החטא שלי מיוחד בכמה שהוא נורא. על כן אני מתבייש ולא רוצה לספר לאף אחד, לא להורים, לא לרבנים, ולא לבחורה שבע"ה אפגוש בעתיד. האם זה ממש קריטי לספר, או שאני מסוגל לתקן לבד ולשים את כל הסיפור מאחורי לגמרי? (ניתן לפרסם את השאלה, אם לדעת הרב היא תעזור לאחרים המתקשים באותו דבר)

תשובה

שלום וברכה

יישר כוח על המאמצים שלך להתקדם כל הזמן.
איני חושב שיש תשובה אחת שהיא נכונה לכולם. יש מי שהשיתוף מסייע בעדו; יש מי שהשיתוף מפריע לו. אם אתה מתקדם, ואתה חש כי שיתוף אחרים רק ירחיק אותך מהמקום הטוב בו אתה מתקדם – המשך בדרכך זו. אם אתה חש כי שיתוף יעזור לך – שתף. אין בכך כללים.
אל תבנה את העבודה הרוחנית שלך על ייאוש ועל תפיסה כאילו אתה החוטא הגדול ביותר בעולם. זה נראה עצת היצר הטוב, שכן האדם תופס את עצמו כמי שאינו עושה הנחות לעצמו, אולם למעשה זה בדיוק מהכיוון ההפוך, וזה מייאש ושובר. התייחס לעצמך בדיוק מהצד השני: כמי שרוצה להגיע למקום טוב יותר וקדוש יותר, וכמי שגם יש בו הרבה מאוד צדדים טובים, ויש תחומים מסוימים שהוא נופל בהם, והוא מחליט עכשיו להתמודד איתם, ובונה לו עולם חיובי ומאיר, ואט אט הוא יצליח. דרך זו מועילה הרבה יותר בעולם התשובה והתיקון.
בשילוב של ההכרעה שלך אם לשתף או לא, ובשינוי הגישה והיחס שלך על עצמך נראה שטמון הרבה יותר טוב מאשר הדרך בה אתה מסתבך כעת.

כל טוב והרבה הצלחה

כתבות נוספות