שבת קודש

שלום!
מסוף השאלה אני מבין שתחילתה עוסקת בשבת.
א. הכלל בשבת, מן הרגע שחייבים לעשות קידוש אסור לטעום כלום (אפילו לא מים).
בערב שבת חייבים בקידוש משקיעת החמה, או מזמן קבלת שבת אם מקבלים את השבת קודם, כגון אשה לאחר שהיא מדליקה נרות.
בשבת בבוקר יש חילוק בין מנהגי האשכנזים והספרדים. הספרדים נוהגים שמאחר ואשה אינה חייבת בתפילה בזמן הרי שהיא מתחייבת בקידוש מן הבוקר ולכן אינה יכולה לאכול ולשתות לפני שהולכת לבית הכנסת אלא אם כן היא עושה קידוש. אם היא אכן עושה קידוש, היא כבר חייבת לטעום כמות מספקת כדי שהקידוש יהיה יחד עם סעודה. איש שחייב בתפילה, אינו מתחייב בבוקר בקידוש עד לאחר תפילת שחרית. לכן, מצד הקידוש מותר לו לטעום לפני התפילה. (אצל איש קיימת בעיה אחרת ולא רק בשבת, שאינו רשאי לאכול לפני התפילה).
האשכנזים נהגו שאשה שרגילה להתפלל או ללכת לבית הכנסת יכולה לטעום לפני שהיא הולכת לבית הכנסת.
תשובה זו כללית. ישנם מקרים מיוחדים כגון חולה (ומי שרעב מוגדר לצורך זה חולה) או אשה שמניקה ולכן אם מדובר במקרה שנראה מיוחד, כדאי לשאול רב והוא כבר יברר את הפרטים.
ב. לעניין קרם שיער – אסור למרוח קרם שיער בשבת. המשנה ברורה בסימן ש"ג ס"ק פ"א אוסר משום מלאכת ממרח, ומוסיף "וחוששני לו מחטאת", כלומר נראה לו שמעשה זה אסור מן התורה. בעקבותיו כותב ספר שמירת שבת כהלכתה חלק א' פרק י"ד סעיף מ"ח ששימוש במשחת שערות אסור בכל אופן.
ג. להסתרק בשבת – המשנה ברורה מצטט מספר ישועות יעקב: "ראיתי אנשים מקילים לסרוק ראשם בשבת... ואוי לעינים שכך רואות, לעבור בשאט נפש לחלל שבת בידים...". איסור זה הוא במסרק ובמברשת שיער קשה. איסור זה הופך מסרק ומברשת קשה למוקצה שאסור לטלטלם בשבת. לכן, וגם בגלל "עובדין דחול" אסור להעביר מסרק או מברשת קשה גם בקלות באופן שלא ייתלשו שערות. אבל במברשת רכה באופן שאינה משירה שערות, וגם ביד, בקלות בצורה שלא תתלוש שערות – מותר.
ד. אשה חייבת לכסות את זרועה, דהיינו: צריכה ללכת עם שרוולים שמכסים את המרפק. המקור הוא במשנה במילים אחרות לגמרי: אשה שטווה בשוק עוברת על דת יהודית. הגמרא מבארת שמדובר באופן שזרועותיה מתגלות. בעקבות משנה וגמרא זו פסקו ראשונים ואחרונים, ספרדים ואשכנזים שצריך לכסות את כל הזרוע. מאחר ואם המרפק מגולה כל תזוזה של היד מגלה מן הזרוע, יש לכסות גם את המרפק.
דרך אגב, לעניין שרוולים, מהמשנה ברורה נראה שגם בנים צריכים שרוולים עד המרפק. בדין לבישת בגדים מעיר המשנה ברורה בלשון כללית "צריך להזהר תמיד... מלגלות בשרו... אבל רשאי לגלות ידו עד קובדו (=מרפק). שאלת היכן מופיעה ההלכה אז המשנה שהבאתי היא במסכת כתובות דף ע"ב עמוד א'. הגמרא שם בעמוד ב'. המשנה ברורה על שו"ע או"ח סימן ב' ס"ק א'. מקורות נוספים: רמב"ם, שו"ע, כף החיים, שו"ת יביע אומר, שו"ת אגרות משה – כולם מפורטים בתוך תשובה מפורטת של הרב אבינר בשו"ת שאילת שלמה חלק א' עמ' 633 – 636.