מתחים ומריבות לקראת החתונה

בס"ד
שלום רב,
את הכאב הגדול ביותר שלך אני שומע בשורה האחרונה: "חתונה זה שמחה וזה לא צריך להיות באווירה עכורה".
שנים חלמת על החתונה, יום משמעותי בחיים, והנה היא קרבה ובאה והאוירה הולכת ונעשית עכורה...
אבל האמת היא שהתופעה של מתחים לפני החתונה היא מאוד נפוצה, במידה מסוימת גם מובנת. הדברים כל כך מוכרים וידועים שחז"ל קבעו אותם ככלל: "ליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא", אין כתובה, חתונה, בלי מריבה (שבת קל.)
במקרים רבים המתחים עלולים להיות בין בני הזוג עצמם, זה קשה ומרתיע הרבה יותר. במקרים רבים המריבה היא בין הורי החתן והורי הכלה, ולעיתים קרובות יש מתח והתפרצויות בין ההורים והבנים שלהם - החתן או הכלה.
לאוירת המתח יש רקע מובן: עבור החתן והכלה זוהי תקופה של הכרעה בבחירת השותף לחיים, זוהי גם הכנה לארוע מרגש שמחיב הפקה נאותה: לדאוג לכל הפרטים מצד אחד ולאוירת השמחה מצד שני. זו גם הוצאה כספית נכבדת שצריך לעשות אותה בדרך כלכלית נכונה, ולדעת שמקבלים תמורה מלאה עבור ההוצאה.
גם המתח עם ההורים עלול לבוא מצד ההפקה של החתונה: מוזמנים רבים באים מתוך המעגל החברתי של ההורים וחשוב מאוד להורים לכבד את אורחיהם.
אבל למתח עם ההורים יש על פי רוב משקעים עמוקים יותר (אני מרשה לעצמי לכתוב זאת דווקא כמי שחתן חלק מילדיו). הוא מושפע מרגשות של פירוד, דאגה ולעיתים גם בהלה: הילדה שלהם, אותה הם ליוו, הדריכו, חינכו ותמכו במשך שנים, קמה לפתע ועוזבת אותם. ולא זו בלבד אלא שהיא מגלה עצמאות מופגנת. היא וחתנה, ה-"צוציקים" הללו, "מתחילים לנהל לנו את החיים..."
עוד תחושה שמלווה את ההורים: "אנחנו מממנים את החתונה – אז יש לנו גם מה להגיד..."
מצד שני, העזיבה של כל ילד שמתחתן משאירה את ההורים לבד, גם זו הרגשה קשה!

אני מפרט את כל המערך המסובך הזה כדי ליצור אצלך יותר הבנה, יותר סבלנות ויכולת לקבל בסלחנות את התגובה של ההורים, שנראית לך כל כך לא הוגנת, נוקשה ובלתי מתחשבת. ההורים לא שונאים אותך, הם נמצאים במצב לחוץ ומתוח ולכן הם מגיבים בנוקשות.

למעשה אתן לך את העצה הישנה: תנסי להתבונן בדברים מנקודת המבט שלהם. קחי את עצמך 30 שנה קדימה, ותכנסי קצת לראש (וללב) של ההורים שלך: למחשבות שלהם, לרגשות שלהם, לדאגות שלהם...
אם תצליחי באמת(!!!) להבין ולהרגיש את הקשיים של הורייך (זה קשה למדי, אבל זה אפשרי) הדרך לפתרון כבר פתוחה לרווחה:
לאחר שאת חשה שאם מבינה היטב את הצד שלהם ברגש ובשכל. תזמי שיחת נפש איתם. תדברי אתם כך שהם ירגישו (שימי לב: זה לא שאת רק אומרת להם "אני מבינה אתכם", אלא את 'משדרת' את זה מעומק לבך. אם את באמת מבינה אותם הם ירגישו זאת).
המטרה שזו לא תהיה שיחה של אנשים שנמצאים משני צידי המתרס, לא שיחה עוינת כמו שיש עתה, אלא שיחה קרובה, שיחה של בת והוריה האהובים. את תבואי לשיחה עם כל הנכונות לוותר להם! באמת! אם תגשי אל הבעיה כך, אפשר מאוד שהם ירגעו מהמתחים שלהם ודווקא משום כך הם יסכימו לוותר לך!
בכל מקרה התהליך שאני ממליץ לך עליו כאן יועיל מאוד לפרק את המתחים. הרבה יותר חשוב שתהיה חתונה בחשוון של משפחה אוהבת ומאוחדת מאשר חתונה באלול של משפחה כועסת ומרוסקת.
טיפ אחרון – עבודת מידות, כמו זו שמומלצת כאן, היא בכל מקרה נדבך חשוב לחיי משפחה, גם ביחסים של הורים וילדים וגם ביחסים בין בני זוג (גם ביניהם נוצרים מתחים קשים וצריך ללמוד להתמודד אתם) מבחינה זו תהיה בכך הכנה לזוגיות שלך, לבנות בית מאושר בישראל.