השמחה ,החיוך,והעצב...

שלום לך!
דבר ראשון את חייבת לדעת שמותר לבן אדם להצטער לפעמים מכל מיני דברים שקורים לו, הענין הוא שאסור לשקוע בזה ואסור להגיע למצב של נתינת לגיטימציה לשקוע בעצבות ובצער על כל דבר קטן. לכן אין בעיה גדולה עם זה שאנשים חושבים שאת תמיד שמחה למרות שאת יודעת שיש לך רגעים שלא כל כך, כי זה קורה לכולם. העיקר זה לשמור על זה שזה יהיה רגעי צער נקודתיים שלא ישתלטו עליך ולא יהפכו להרגל.
ועכשיו לשאלות שלך:
החיןך השמחה והצחוק עוזרים בראש ובראשונה לבריאות הנפש. אדם שרוצה לחיות חיים טובים מתוך השלמה עם עצמו ואם הסובב אותו חייב להיות שמח ואופטימי. מי ששוקע בעצבות ימצא את עצמו מהר מאוד פסיבי ועצוב כל כך עד שהוא לא יהיה מסוגל לעשות כלום. לכן בתור בן אדם שרוצה למלא את תפקידו בעולם ולחיות בצורה שלמה ובריאה חייב לשים לב שלא לשקוע בעצב ובצער.
מעבר לזה יש גם כל מיני מחקרים רפואיים שהצחוק מרזה ומפעיל שרירים חיוניים ומשפיע על מערכת החיסון, אני לא ממש מבינה בזה וזה גם לא כזה עקרוני כי אנחנו מנסים להיות שמחים בשביל בריאות הנפש שלנו ולא בשביל בריאות הגוף.
ולשאלה השניה- איך לחזק את הראיה החיובית, את המבט על חצי הכוס המלאה?
אני חושבת שברמה הבסיסית ביותר אם אנחנו דואגים להזכיר לעצמינו שכל מה שקורה בעולם בא מאת ה´, נהיה חייבים לחפש את הטוב גם במאורעות הקשים בעולם שכן ברור לנו שה´ לא מחפש איך להרע לנו בעולם.
ואיך עושים את זה?
זה פשוט ענין של תירגול. בכל סיטואציה צריך לנסות למצוא את הטוב ואת "חצי הכוס המלאה". בהתחלה אולי זה יראה קצת מאולץ ומלאכותי, אבל עם הזמן אני מבטיחה לך שבעז"ה זה יכנס בך כל כך עמוק עד שזה יבוא לך בטבעי ותשכחי שפעם זה היה לך מלאכותי.
בהצלחה רבה!
חנה, חברים מקשיבים.
chanapar@macam.ac.il