שאלה
בס"ד
מכירים את השיר של בן סנוף שהלחין יוחנן שפירא, שמקורו בספר תהילים?
"אם אשכחך ירושלים – תשכח ימיני..." (תהילים פרק קל"ז פסוקים ה' – ו').
המשורר שיושב בגלות, בוכה על חורבנה של ירושלים ומתגעגע למולדתו.
בפסוקים אלה המשורר [נשבע] שלא רק שלא ישכח את עברו = את ירושלים, אלא אף יציין ויזכיר את האסון בשעת כל שמחה!
המשורר פונה אל עירו האהובה בפנייה אישית, בשבועה ובהבטחה שלעולם לא ישכח אותה, ויעשה מאמץ שהיא לא תישכח.
נוהגים לומר את 2 פסוקים הללו רגע לפני שבירת הכוס בחופה ובעוד שמחות, העיקר – [לא לשכוח]!
כשבונים בית בישראל – צריך לזכור שלא מושלם הכול, שהגאולה עדיין לא הסתיימה...
למרבה הפלא: ירושלים, עד כמה שהיא "אורו של עולם" – אינה מוזכרת כלל בתורה!
בכל מיני מקומות אנחנו מוצאים את ירושלים בעקיפין:
בשירת הים משה ובני ישראל מכריזים:
"תבאמו, ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה'; מקדש ה' כוננו ידיך" (שמות פרק ט"ו פסוק י"ז)
אנחנו מאמינים שתביא אותנו לארץ ישראל, להר שבו אתה נמצא, שם יהיה המקדש שלך!
כמו המשורר בתהילים – עם ישראל [ידעו שצריך] מקום כזה, מקום בו ה' נראה תמיד בגלוי ושם הכי מתחברים אליו.
או, כמו שאברהם אבינו מגדיר את מקום העקדה בהר המוריה – "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא [ה' יִרְאֶה]; אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר ה' יֵרָאֶה" (בראשית פרק כ"ב פסוק י"ד).
אנחנו מקיימים את השבועה?
האם [אנחנו באמת] זוכרים את ירושלים, או שסתם כיף לנו לשיר "לשנה הבאה..." בליל הסדר?
מה אנחנו יכולים לעשות למען זכירת ירושלים – כך שיום ירושלים לא יישאר רק בתחום ההיסטוריה?
חלק מהדברים שאפשר לעשות, אפשר למצוא בעזרת עיון בחלק מהפסוקים שמדברים על ירושלים.
"יְרוּשָׁלִַם הָרִים, סָבִיב לָהּ :ו – [ה' סָבִיב לְעַמּוֹ] מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם" (תהילים פרק קכ"ה פסוק ב').
הקב"ה לא נמצא רק בתוך בית הכנסת ובית המדרש, אלא גם בתוך כל אחד מישראל.
"ירושלים הבנויה: כעיר, שחוברה-לה [יחדיו]" (תהילים פרק קכ"ב פסוק ג').
ירושלים מתחברת = נבנית [ביחד]!
למצוא את הנקודה הטובה שבכל יהודי, את החיבור [שלו] אל הקב"ה (אפילו אם הנקודה נראית מאוד קטנה) – זאת התחלה של אהבת חינם, כך בונים את ירושלים!
ודבר אחר: בניסיון העקדה, אברהם הולך לכיוון