שאלה
בס"ד
למושג [קשר] יש הרבה משמעויות:
קשר בשרוכים של הנעליים, קשר בדיבור – שמיעה, קשר בין חברים או בין בני זוג...
בפסוקים הראשונים של פרשת "בהר" אנו מוצאים 2 פסוקים, שמקריאה ראשונה ממש [אין] קשר ביניהם.
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת ל-ה'" (ויקרא פרק כ"ה פסוק א' – ב').
רש"י שואל שאלה על הפסוקים:
"מה ענין (=מה הקשר בין) שמיטה אצל (=ל) הר סיני? ו[הלא כל המצות נאמרו מסיני]!" (רש"י לפסוק א').
רש"י שואל: למה [דווקא עכשיו], לפני לימוד מצוות שמיטה, מזכיר הכתוב שהיא נאמרה בהר סיני?
הרי גם שאר המצוות נאמרו בהר סיני!
בתקופה זאת, בין פסח לשבועות, נוהגים ישראל ללמוד את [מסכת אבות]:
"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה..." (משנה מסכת אבות פרק א' משנה א')
במשנה מסופר על התחלת העברת התורה, הכוונה העברת הסמכות לשפוט את ישראל ע"פ התורה.
אבל ההתחלה אינה מובנת:
היה צריך לכתוב: "משה קבל תורה [ב]סיני", ולא – [מ]סיני"!
[הקב"ה] נתן למשה את התורה – לא ההר!
חכמים רוצים ללמד אותנו כלל חשוב מאוד, אותו למד משה רבנו מהר סיני:
כמו ש[חתיכת סלע], שהיא דוממת וניתנת לפירוק ולפיסול, יכולה לקבל את התורה – קל וחומר ש[בנאדם] יכול לקבל את התורה!
ולא סתם יכול לקבל, אלא יכול להגיע לידיעת "כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה" (כלשון רש"י).
לא משנה מאיזו דרגה האדםמתחיל לקבל את התורה, אפילו יהיה בדרגת הסלע – העיקר שיהיה לו רצון!.
שילך אל ההר - ויטפס!
בפרשה, הקב"ה אומר לישראל:
"כשאתם תיכנסו לארץ, ותתחילו לקיים את המצוות התלויות בארץ (שהן לא מעט מהמצוות) – [אל תפחדו]!
יש בכם את היכולת לקיים את כל המצוות, היכולת לעלות ברמה הרוחנית לאט – לאט, כמו בעלייה על הר מפותל.
וגם אם יהיה לכם פחד גבהים פתאום, תיפלו באמצע, תחליקו או תמעדו – אל דאגה!
[תמיד] תוכלו לטפס על ההר שוב".
האם אנחנו מוכנים לטפס על ההר, כדי שתהיה לנו יותר [קליטה בקשר]?
שבת שלום!
חברים מקשיבים
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו