בנים ובנות מתחילים להתערבב בשבט. מה עושים?

מדריך יקר – שלום.


ברוך הבא לשרשרת הדורות המכובדת של מדריכי השכבות הבוגרות, שבכל שנה ושנה רואים עצמם כאילו הם עצמם יצאו ממצרים, ונאלצים להתמודד באופן מפתיע לחלוטין ובלתי צפוי עם הבעיה המרתקת הזאת: הבנים והבנות מתחילים להתקרב. נדמה שבין מכלול הבעיות והסוגיות שמעסיקות חניכים ומדריכים בתנועות הנוער (הדתיות והאחרות), הנושא הזה תופס מקום מכובד מאוד.


אז שאלת יפה: "מה לעשות – ואיך לעצור את זה". בוא נתחיל מהנחת היסוד שלך (בלי לערער עליה חלילה): למה אתה כל כך בטוח שכדאי לעצור את זה? מה הבעיה בעצם?אולי תענה שמדובר בחוסר צניעות. אבל אז יוכלו לטעון החניכים היקרים שלך: ואתה לא פועל בצוות מעורב? אתה לעולם לא מדבר עם בנות? ובכלל, למה בכיתה ט´ אנחנו עדיין לא מספיק בוגרים בשביל זה? ומתי הזמן המתאים? בכיתה י´? י"א? בצבא? בישיבה הגבוהה? בדייט? או אולי מתחת לחופה?


אז אני מתנצל מראש, אבל החניכים שלך צודקים. באיזה מובן? כאנשים דתיים, הרצון שטבוע בנו לקיים הפרדה מסוימת בין גברים לנשים קשור בערכים של צניעות וקדושה, של כבוד הדדי ושל קשרי זוגיות ומשפחה חזקים וטובים. כלומר, ישנן סיבות ענייניות ועמוקות לרצון שלנו להימנע מ"ערבוב" גדול מדי ושלא לצורך בין המינים. הבעיה היא שבמקרים רבים הרבה יותר קל לשתול מחיצה מבטון יצוק בין אזור הגברים לאזור הנשים, ולהימנע מעיסוק משמעותי בעניין עצמו: למה לפעמים עולה הצורך בהפרדה ומה המשמעות שלה. ובאמת, מאוד ייתכן שהחניכים היקרים שלך, כמו הרבה בני נוער דתיים, לא זכו לקבל הסברים מספקים ומשכנעים בנושא הזה. וחשוב מכך: אולי הם לא זכו לקבל הסברים לגבי מה מותר וכדאי לעשות (עם בנות או בכלל), לעומת שורת האיסורים הארוכה והקלה לשינון.


וכאן אתה יכול להיכנס לתמונה. יש לך הזדמנות לתת לחניכים שלך את היכולת לקיים מערכות יחסים משמעותיות, עמוקות ובונות עם בנות גילם ועם בנות בכלל. כרגע, יש סיכוי לא רע שהמודלים שמהם החניכים שלך מושפעים בכל הקשור לקשרים עם בנות הם מודלים שלא ממש הגיעו מערש הולדתה של היהדות, אלא מאזור שיותר קרוב לתרבות האמריקאית ההוליוודית, שמידה רבה מאפיינת גם את התרבות בחברה הישראלית הלא-דתית. הם פשוט לא מכירים מודל אחר. ובמיוחד כשמדובר בסניף מעורב, אי אפשר פשוט לומר "מה לא" בלי לספק תשובה לשאלה "מה כן". ביחסים חברתיים אין ואקום, וכשיש בנים ובנות באותו מרחב חברתי – אפשר להמר בביטחון די גדול שיהיו ביניהם יחסים כלשהם. השאלה היא רק איזה סוג של יחסים.


אפשר לגשת למשימה הזאת בכל מיני דרכים. מומלץ לשקול להתחיל מהחניכים עצמם. להזמין אותם לדבר על הנושא. להתבטא, לספר על החוויות שלהם מהקשר עם הבנות. על לבטים, קשיים, אכזבות – וגם רגעי אושר והתעלות. ככל שהם יספרו וידברו וישתפו יותר, יהיה לך קל יותר להתחבר לחוויה שלהם, ולהבין את איך הם מסתכלים על העניין. אגב, העובדה שאתה עצמך היית באותה נקודה ממש לא מזמן עוזרת, מן הסתם, אבל לא מספיקה. ולכן כדאי מאוד להשתמש בדרכים ובשיטות שונות על פי שיקול דעתך, כדי להביא אותם לדבר על הנושא בחופשיות ולא לטאטא אותו מתחת לשטיח. בשלב הזה חשוב לא להיכנס לוויכוחים או לדיונים לגבי טוב/רע (גם אם אתה שומע דברים שלא מוצאים חן בעיניך, ויש סיכוי טוב שתשמע אותם אם רק תקשיב מספיק טוב), אלא פשוט להקשיב בלי לשפוט, ולשדר אמפתיה והבנה.


בהמשך, כשהדברים כבר נפתחים ונדונים בקבוצה (ו/או בשיחות איתך), אפשר לקחת צעד נוסף ולעורר דיון בנושאים ספציפיים שמעסיקים את החניכים בתחום הזה. למשל, בעד ונגד לצאת עם הבנות באופן קבוצתי לעיר/קניון/פיצה. בעד ונגד סרט עם הבנות. בעד ונגד... כל דבר אחר שמעניין אותם. למה כן, למה לא, מה הצדדים לכאן ולכאן, מה המשמעויות. שוב, התפקיד העיקרי שלך הוא להנחות את הדיון הזה, כשמדי פעם יש לך גם הזדמנות להשמיע דעה שקרובה יותר לדעה שלך עצמך. עדיף כמובן לעשות את זה באופן לא "רשמי", אלא למשל לומר משהו בסגנון: "מצד שני, עומר מסביר שאולי עדיף לא לצאת, בגלל שככה וככה. מה דעתכם?" או: "שמענו עכשיו כמה צדדים בעד לצאת/להתערבב. אילו סיבות יש לא לצאת?". בהמשך אתה יכול לתכנן פעולות שיש בהן חומרים שונים שכוללים התייחסות רלוונטית לנושא (סיפורים, שירים, דילמות, תיאורים של יחסים, וכו´). בעזרת אותם חומרים אתה יכול לעורר דיון עשיר יותר ולקשר חומרים שונים לסוגיה הזאת.


המטרה של כל התהליך הזה כפולה: מצד אחד, להבהיר לחניכים שאין כאן שני צדדים: אתה והם. חשוב להבהיר כל הזמן שאתה – המדריך – והחניכים, תמיד נמצאים באותו צד. ואם זה אומר שכרגע אין לך הזדמנות מושלמת להשמיע את דעתך (כי הם לא רוצים לשמוע הטפות וכו´) – אין בעיה! אתה עובר מיד לצד שלהם ומקשיב, תומך, מעודד, ונמנע מהתנגשות. שומר כל הזמן על קשר הדוק. מצד שני, הקשר הזה צריך לייצר דיון אמיתי בדברים שלפחות בעיניך (ובדרך כלל גם בעיני לפחות חלק מהחניכים) הוא לא מובן מאליו. הדיון הזה יכול להתנהל בכל מיני צורות, וזה לגמרי תלוי בך ובהיכרות שלך עם החניכים. התפקיד שלך כמדריך, מתוקף ההיכרות והקשר שלך עם החניכים, הוא "לתפור" עבורם באופן המתאים ביותר את המסגרת שבה תוכלו לברר ביחד מה מתאים להם, מה מועיל להם, ומה החלופות לדברים שפחות מועילים. למשל, האם הגיוני ומועיל שאתה כמדריך תנחה את החניכים להימנע כליל מקשר עם הבנות בסניף, או שמה שיותר רלוונטי כרגע זה לדבר עם החניכים על ניהול הקשר הזה בכובד ראש ולא מתוך קלות ראש? לברר איתם נקודות כגון: האם יש מקום במסגרת הסניף לפעול יחד עם הבנות להשגת מטרות משמעותיות, או רק ל"גיבוש" ולכיף של שיחות נפש עד 2 בלילה?


בסופו של דבר, המטרה היא לא לומר לחניכים "מה הם צריכים לעשות", אלא לאפשר להם לגלות בעצמם מה מתאים להם, כיחידים וכקבוצה. עבורך כמדריך, זו משימה הרבה יותר קשה ולפעמים גם ממושכת, אך היא עדיפה על הפתרון הקל שלמרות שלפעמים הוא עשוי להיות אפקטיבי בטווח הקצר (מעכשיו לא מדברים עם בנות – בפקודה! ועכשיו יללה להיכנס לתפילה). הפתרון הקל מפספס את הנקודות המשמעותיות שיכולות ללוות את החניכים לאורך שנים. כשאתה עובד יחד עם החניכים, דואג להיות זמין עבורם ולהיות כתובת אמיתית לסיפורים, חוויות והתלבטויות שלהם, יש לך את היכולת לכוון בעדינות, לייצר דיון משמעותי, ולאפשר לחניכים לעבד את החוויות שלהם כדי להגיע לבירור הזהות האישית שלהם – בעצמם. אתה מספק הנחיה, סביבה תומכת, חומרים מעניינים שמעוררים דיון ומחשבה, אבל אז מגיע תורם. בלי מעורבות ו"עבודה" של החניכים – לא יהיו תוצאות חינוכיות משמעותיות. אז אתה כמדריך מנסה למעשה "לגייס" אותם להיות מעורבים, לשתף במה שקורה איתם, ו"לעשות עבודה" של חשיבה, ויכוח, למידה וגם קבלת החלטות.


לסיכום: הפופולאריות של נושא ה"בנים בנות" והרגשות הסוערים סביבו עשויים להיראות לפעמים כמכשול. אך מבחינתך כמדריך מדובר במתנה של ממש. הנה לך נושא שהוא לא רק חשוב ובעל פוטנציאל משמעותי להתפתחות ולצמיחה של החניכים שלך, אלא גם נושא שממש מעסיק אותם בחיי היומיום! (תשווה את זה לנושא חשוב אך לא פופולרי באותה מידה כמו "ציונות", למשל...). יש לך הזדמנות לנצל את האנרגיות הרבות שהחניכים משקיעים בתחום הזה, ולתעל אותן לשיח פתוח, למחשבה מעמיקה ומקורית, ולאתגר של יחס מכבד ומשמעותי לעצמנו – ולבנות המין השני שנמצאות איתנו בסניף.

הרבה הצלחה! ואתה מוזמן לעדכן בהתפתחויות.

אוהד

nuvy23@gmail.com