קיום מצוות בלי הבנה

שלום,
התשובה שלי לשאלתך היא שוודאי שאפשר לקיים מצוות גם אם לא מבינים אותם עד הסוף, ויותר מכך- אנחנו חייבים לעשות זאת. השאלה היא שאלה מצוינת והיא קשורה למספר דיונים עקרוניים לגבי מטרת המצוות, טעמי המצוות, כוונה במצוות ועוד.
ישנה מחלוקת גדולה בין הרמב"ם וריה"ל בשאלת מתן טעמים למצוות ולגבי שאלת מטרת המצוות. לפי הרמב"ם יש לכל המצוות טעמים שכליים שעלינו לנסות ולהבינם אך לא ניתן להבין את כל המצוות. לפי ריה"ל אין מה לנסות למצוא טעמים למצוות אלא עלינו לקיים אותם כמו מרשם שניתן על ידי רופא. לפי ריה"ל עלינו לקיים את המצוות ובעצם קיום המצוות יורד עלינו שפע ממרומים. בימינו ניתן למצוא כעין המשך לגישה זו כפי שבא לידי ביטוי בפעילות של חסידות חב"ד. כל התופעה של יציאה לרחובות וניסיון לשכנע אנשים להניח תפילין נובעת מתפיסה שיש משמעות בקיום המצווה גם ללא הבנה ברקע.
ברור שלפי דעת ריה"ל עלינו לקיים מצוות גם ללא הבנת משמעותם, ויותר מכך- אין עניין לחפש את המשמעות למצוות אלא המטרה היא לקיימם בתמימות. לפי דעתי, הנטייה הטבעית היא יותר לפי שיטת הרמב"ם אך וודאי שגם לפי שיטתו יש חובה לקיים את המצוות גם אם לא מבינים. ישנם שלבים שונים בתהליך הלמידה וההתקדמות וודאי שיש לקיים את המצוות גם ללא הבנה ותמיד לזכור שעלינו להתקדם ולנסות להבין את המצוות בצורה יותר טובה.
רס"ג בספרו אמונות ודעות מציג שעה דומה לרמב"ם, כאשר הוא אומר שעקרונית היה ניתן להגיע לידי קיום המצוות רק על ידי השכל גם אם ה´ לא היה מצווה אותנו. בעקבות כך הוא שואל מה תפקיד המסורת- אם ניתן להשיג את הכל על ידי השכל בהבנת העניין מדוע אנחנו צריכים להעברת המסורת והתורה ולקבלת המצוות על ידי כך? רס"ג עונה מספר תשובות פשוטות לשאלה- מה יקרה לאדם שלא יגיע לידי שלמות שכלית וממילא לא יגיע לידי קיום המצוות. אך לפני כן הוא אומר דבר פשוט אחר- ישנה חשיבות עצמית לקיום המצוות בהיותם הדבר הנכון והטוב לעשות גם אם לא מבינים אותם. לכן אם לא נקבל אותם במסורת ונקיים עוד לפני שנלמד ונשכיל הרי מה יהיה עם הזמן עד שנלמד ונשיג אותם. הרי יש חשיבות עצמית בקרבנות או במתן מעשרות ואם לא נקיים אותם לפני שנבין אותם אזי נאבד הרבה מאוד שנים שלא נעשה אותם.
עקרון חשוב נוסף עולה מדברי בכל ספר החינוך בפרשת בא. ספר החינוך מביא בכל מצווה את טעמי המצווה, וכאשר הוא בא להסביר את האיסור לשבור עצם בקרבן פסח הוא עומד בפני השאלה מה המטרה. במהלך ההסבר מעלה ספר החינוך עקרון חשוב בקיום המצווה, כפי שאנו מכנים זאת- אחרי המעשים נמשכים הלבבות:
"... ועתה בני אם בינה שמעה זאת, והטה אזנך ושמע, אלמדך להועיל בתורה ובמצוות. דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו. ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עושה בהם, אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ובכח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם אולי יעסק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, כמו שאמרנו...
ואחר דעתך זה אל יקשה עליך מעתה ריבוי המצוות בענין זכירת ניסי מצרים, שהן עמוד גדול בתורתנו, כי ברבות עסקינו בהם נתפעל אל הדבר, כמו שאמרנו."
לאור דברי ספר החינוך ניתן לתת טעם נוסף לקיום מצוות גם אם לא מבינים. חלק מהמצוות נועדו לחנך אותנו ולתת לנו דעות נכונות. אנחנו מקבלים זאת לא רק על ידי למידה והבנה אלא מתוך עשיית המצווה. מטרת המצווה היא שנעשה אותה ועל ידי כך אנחנו נקבל מסר אמיתי ונכון.
נקודה אחרונה לסיום עולה בעקבות דברי המדרש שהמצוות ניתנו כדי לצרף את הבריות. לפי דעתי כוונת המדרש מתפרשת לאור העובדה שהיחס שלנו כלפי הקב"ה הוא כפול- יחס של אב ובן ויחס של עבד ואדון. עלינו לקיים את המצוות כשני הדרכים- כאב שרוצה לעזור ולהדריך את הבן, וכן כעבד שחייב להקשיב ולמלא את ציווי האדון גם אם הוא אינו מבין אותם. גם אם לא הכל ברור, מכיוון שה´ ציווה אותנו עלינו לקיים את המצוות, ולנסות להתקדם ולהגיע לרמה גבוהה יותר של קיום מצוות עם הזמן.
אני מקווה שעניתי לך על השאלה, ואם יש שאלות נוספות את/ה מוזמן לפנות שוב.
רק טוב,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com