צניעות בקריאה וצפייה, מה לעשות?

שלום לך ליטל.

ראשית, יישר כח על דאגתך לרמה הרוחנית שלך, ועל החשיבות שאת מייחסת ליראת שמיים שלך, שלא תיפגע. לצערי (או שלא לצערי) אינני מכיר את הספרים והסרטים שציינת בשאלה שלך, אך אוכל לתת לך קווים כלליים שיעזרו לך לקבל כיוון לגבי הקריאה בספרים והצפייה בסרטים.

דעת ההלכה

השולחן ערוך (סימן שז, סעיף ט"ז): 'מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק... וכן ספרי מלחמות אסור לקרוא בהן בשבת. ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים' מפשט השולחן ערוך מובן כי ספרי סיפורים (מליצות ומשלים) אסורים אף בימי חול. אמנם רוב הפוסקים הראשונים התירו לקרוא בספרי חולין בימות החול (כולל הרמ"א שמתיר שם אפילו בשבת), ומה שאסר השו"ע הוא רק דברים שיש בהם מסרים של עבודה זרה ובאים במקום לימוד תורה, או שכתובים בלשון זרה. לכן להלכה אין בעיה לקרוא ספרי סיפורים אף של מחברים גויים ובתנאי שאין בהם כפירה או עידוד כפירה, לשון הרע או רכילות, וכמובן דברים המגרים את היצר. ספרי שואה נכללים בכלל ספרי ההיסטוריה ואין בעיה לקרוא בהם, בתנאים שאפרט בנקודה הבאה.

איך יודעים?

למען האמת, צריך חוש מפותח כדי לקלוט מסרים סמויים של נצרות או עבודה זרה, ולכן אם את מכירה רבנים שמכירים את הספרים הנ"ל תוכלי לשאול אותם. באופן כללי אוכל להוסיף לך שאם יש בספרים מסרים שמציירים עולם מנותק מהחיים (פנטזיה- כמו מכשפים, בעלי כוחות על, התאהבות מקרית בעלם חמודות שרק עבר לתומו וכדו') או מסרים שמעודדים דברים המנוגדים להלכה (זימה, בגידת אישה בבעלה ולהיפך, גיבור שהורג ללא אבחנה, אישה שרצחה את בן זוגה, האדרת מסרים של נצרות או איסלאם- הצגת הנביא שלהם כמלאך טוב וכו') או סיפורים שאין בהם מסר חינוכי (כמו עמי ותמי- זוג תאומים שננטש ע"י הוריו ביער כדי שימותו שם, וכן שאר אגדות הסטייה של האחים גרים), מיניות לא בריאה (ללא נישואין, יהודי/ה עם גוי/ה, זוגיות חד מינית, יחסי אישות מזדמנים), מילים לא צנועות, וכמובן עידוד כפירה (הצגת היהדות והתורה כמשהו שנוגד או מדכא את החיים) – אסור ללמוד בספרים האלו בכלל.

אם את יודעת שהספרים הנ"ל יכילו את אחד המסרים שציינתי, יש להימנע מלהתחיל לקרוא אותם. אך אם אינך יודעת- ניתן להתחיל לקרוא, וברגע שמגיעים לעניין בעייתי, יש לדלג הלאה, ואם אפשר- רצוי להפסיק לקרוא בהם. לצערי, יש ספרים שהמסרים הבעייתיים סמויים בהם מאוד עד שקשה להבחין בהם, ולכן עדיף לשאול רב. זה המקום לסייג שאם מדובר בספרי לימוד (למשל ספר המתאר את אכזריותם של הנאצים בשואה, או ספרי רפואה המתארים את האנטומיה של איברים מסוימים בגוף) מותר לקרוא בהם, ובתנאי שזה לתועלת הקורא (לצורך מחקר או לימוד רפואה וכו').

ספרים באנגלית

אין בעיה עם קריאת ספרים באנגלית כל עוד הם מתאימים לתנאים שהבאתי בסעיף הקודם.

סרטים באנגלית

באופן כללי סרטים שנצפים לשם העשרת לימוד השפה אין איתם בעיה, ובתנאי שהם עומדים בתנאים שהבאתי לעיל. בסרטים צריך גם לשים לב לדברים נוספים כמו שירת נשים (לנשים אין בעיה, ולגברים מותר כשאינו רואה אותה), אינטראקציה בין נשים וגברים (אהבות, נגיעות), וכמובן מראות לא צנועים.

מטרת הספרות

לדעתי ספרות שאין בה מסר חינוכי, או חיזוק בעבודת ה', איננה ספרות. אמנם ספרי קריאה אינם צריכים להיות עם מסר חינוכי ישיר כמו ספרי לימוד, אבל ספרי קריאה אמורים לפרוט על הנימים החווייתיים של הקורא, ולעורר בו רצון לדעת, לפתח את הדמיון, ולהעמיק את הרגש בצורה חיובית. המסרים החיוביים צריכים להיות נראים ובלתי נראים כאחד. זוהי הדרך לגרות, לעורר ולפתח. סיפורים דמיוניים ריקים מתוכן חיובי (כמו אגדות האחים גרים, הארי פוטר ודומיהם) רק מבלבלים את הנפש, ונוטעים בה בלבולי אמונה ודמיונות בצורה סמויה ומסוכנת. קחי את זה בחשבון.

לסיכום, שאלת מה הדין לגבי קריאת קלאסיקה ספרותית בעברית ואנגלית, ספרי שואה, וסרטים ללימוד השפה האנגלית. כתבתי לך שלפי רוב הראשונים להלכה אין בעיה בכל אלו, ובתנאי שהם עונים על התנאים שלעיל- צניעות, ללא עבודה זרה, ללא דברים או מסרים הנוגדים את ההלכה, ועוד. אם הספרים נועדו ללימוד או למחקר, או שהם חלק מצרכי הלמידה (לדוגמא: חלק מהספרות הנלמדת במסגרת לימודי התואר) מותר לקרוא בספרים האלו, ובתנאי שתדלגי על הקטעים הבעייתיים. חשוב ללמוד כמה שיותר ספרי אמונה ומוסר כדי לפתח חוש נכון שיודע לזהות מסרים בעייתיים בסיפורים, וכך תוכלי להיות עם חוש ביקורת בעצמך.

שתזכי לקרוא וללמוד רק בספרים המקרבים אותך לה' יתברך.

בהצלחה,

אבי