סגור

מחשבות אחרי האסון במירון: האם באמת הכל לטובה?

שלום:)

אחרי האסון במירון, ואיציק סעידיאן וכל מיני אסונות אחרים, התחילה להתערער אצלי הגישה של "הכל לטובה"... מי אמר שכל מה שאלוקים עושה הוא טוב?

בגלל שקורים כל כך הרבה דברים רעים כבר התחלתי לחשוב שאולי העולם הזה הוא פשוט רע, ואין מה לעשות עם זה...

וגם אם נרצה אנחנו בכוחנו לשנות את המציאות, זה אפשרי בכלל? הרי יש כל כך הרבה שלא בטוח שמעט מן האור יידחה הרבה מן החושך...

עד כמה אנחנו באמת משמעותיים למציאות?

אפילו ספר קהלת אומר את הדברים האלה...

יש לזה איזה שהוא פתרון מעשי?

תוכן התשובה:

שלום נועה.

אסונות כמו שאלה שציינת בשאלה - מכאיבים. מעציבים. קשים לעיכול. הם מציפים באופן מאוד טבעי את השאלה שלך: האם באמת הכל לטובה? וזאת שאלה באמת מאוד גדולה. ולכן ננסה לחלק אותה לשתי שאלות קצת יותר קטנות:

1. האם כל מה שקורה הוא בסופו של דבר לטובה?

2. ואם כן - מי יכול וצריך לדעת שהכל הוא לטובה, ואיך בדיוק זה לטובה?

אז נתחיל מהשאלה הראשונה. אנחנו באמת מאמינים שאירועים בעולם הם לא תוצאה של מקרה בלבד, אבל הם גם לא קורים בד"כ באופן "ניסי" לחלוטין. לנו כבני אדם יש אחריות והשפעה על מה שקורה. אם מישהו חלילה יבחר לחצות את הכביש באור אדום, וחלילה יקרה לו משהו, זה לא אומר שהקב"ה גזר שייפגע ורק בגלל זה האירוע קרה, וזה גם לא אומר שלמרות שהשם רצה שיחצה בשלום - הוא נפגע. כאן על האדמה - לאדם יש אחריות למעשיו. בחשבונות שמיים, גם אירוע כזה נכלל בחשבון.

מה זה אומר מבחינתנו? שני דברים.

ראשית יש עלינו חובה לכלכל בתבונה את מעשינו. לקחת אחריות. להשתדל לעשות טוב לעצמנו ולאחרים. וכמובן - לא לסמוך על הנס. לנסות שלא לבוא לידי ניסיון. להתרחק ככל האפשר מסכנה או מחטא. זאת העבודה שלנו כאן בעולם. אנחנו כבני אדם לא נוכל לעשות את העבודה הזאת בשלמות מלאה, אבל נשתדל בהחלט לעשות כמיטב יכולתנו. זה התפקיד שלנו.

שנית, נבין שישנם דברים שאינם תמיד בשליטה מלאה שלנו. העולם הוא מערכת מאוד מסובכת שיש בה המון משתנים. כמה שנרצה וננסה, כנראה שלא נצליח לשלוט בכולם. יש רמה גבוהה יותר של ניהול בעולם, והיא מחוץ להשגתנו והבנתנו. ולכן יכול להיות מצב שבו אנחנו נראה מאורע מסוים כאסון או כעונש חלילה, ובפועל תהיה לאירוע הזה יותר ממשמעות אמיתית אחת. וכמובן להיפך: ייתכן שנשמח ממאורע חיובי, ובפועל תהיה לו משמעות שהיא לא בהכרח טובה לעולם או לעתיד. אנחנו יודעים לנתח את המונחים טוב ורע בצורה מאוד מיידית, וגם חשוב שנעשה את זה. יחד עם זאת, יש גם חשבונות סבוכים יותר, ואלה כבר לא בתחום האחריות שלנו.

וזה מביא אותנו לשאלה השנייה: אז מי כן יכול לדעת האם ואיך הכל לטובה? הקב"ה כמובן, ולפעמים יכולים להיות לו שליחים מסוימים עם יכולת חישוב מסוימת. אבל חשוב לזכור שאנחנו לא שואפים בהכרח להגיע לידיעה הזאת. לנו יש תפקיד אחר: לעשות, לא לחשב. לפעול, ולא לחזות. לתקן, ולא לשפוט עד כמה התיקון הצליח. ולצורך המשימה הזאת יש לנו מדריך הפעלה מפורט (תורה, משנה, גמרא, שו"ע, פוסקים בני זמננו), ואנשי רוח שיודעים ללמד ולכוון אותנו איך לבנות קומות חדשות בבניין הערכי שלנו ושל החברה, כל אחד על פי השקפתו המיוחדת. התפקיד שלנו הוא מעשי: לעשות טוב. לשפוט את מה שכבר קרה על פי חשבונות שמיים - זה פחות התחום שלנו. או בקיצור: "השמיים שמיים להשם, והארץ נתן לבני אדם".

אז מה אפשר וכדאי לעשות כשקורים סביבנו דברים רעים, מצערים, לא נעימים?

1. להרגיש

לאחר האסון במירון התגייסו רבים מכל המגזרים והשכבות בחברה הישראלית כדי לסייע, לתמוך, להשתתף בצער, להתפלל ולעזור בכל דרך אפשרית. ההזדהות והסולידריות הללו הם מרכיבים חשובים בחוסן שלנו כחברה, ומשפיעים גם על היכולת שלנו להשתקם ולהתחזק לאחר האסון. גם רגשות קשים הם רגשות חשובים. אין סיבה להדחיק אותם או לחשוש מהם. אפשר וכדאי לדבר על מה שקורה, על מה שאנחנו מרגישים, לשתף אחרים סביבנו במחשבות ובדאגות ברגעים כאלה - ובכלל.

2. לפעול

לנו כבני אדם יש אחריות לשמור על עצמנו ועל העולם שלנו. ואם יש כשלים או דרכים להשתפר - נברר ונמצא אותם. גם כל אחד באופן פרטי יכול להתבונן בתחומי האחריות שלו, ולבדוק איך הוא יכול להתנהל טוב ונכון יותר: במשפחה, בתנועת הנוער, בשכונה, בבית הספר. בין אם זה ילד שסובל מחרם או מיחס לא מתאים מצד חברים לכיתה, או מכשול שמקשה על הילדים הקטנים יותר כשהם משחקים בסניף. לכל אחד מאיתנו, לפי כוחו, יש יכולת להתבונן בארבע האמות שסביבו ולמצוא דברים שאפשר לשפר, לחזק, לייעל. זו האחריות שלנו.

3. להתפלל

אחרי שעשינו את כל מה שביכולתנו כדי לשמור על עצמנו ועל אלה שסביבנו, מגיע הרגע להזכיר לעצמנו שהכוח שלנו איננו מוחלט. וברגע הזה אנחנו פונים אל זה שמחזיק בתמונה השלמה של הבריאה, ומבקשים ממנו לכוון אותנו אל התיקון הנכון, אל המעשה הראוי, ולעזור לנו במקום שבו אנחנו נזקקים לעזרה. ובתפילה הזאת אנחנו גם מקבלים באהבה את העובדה שיש דברים שנתקשה להבין את משמעותם ותפקידם בעולם (כמו למשל במדרש על המלך דוד והעכביש).

כל אלה עוזרים לנו בסופו של דבר להאמין בכל יום מחדש שהעולם הוא טוב. והאדם הוא טוב. והקב"ה הוא טוב. ובכל זאת - יש לפעמים קשיים. יש כאב. הוא חזק, אבל לא חזק יותר מאיתנו. ואנחנו לא חייבים להתמודד איתו לבד, אלא ביחד. כקבוצה, כחברה. אפשר וכשדאי לשתף אחרים במה שעובר עלינו: את המשפחה, ההורים, חברים טובים, וגם אותנו כאן במוקד חברים מקשיבים, בכוכבית 8298, או בווטסאפ: 052-468-3927. אנחנו כאן בשבילכם.

שנשמע בשורות טובות!

אוהד

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כ באייר התשפא
,
02 במאי, 2021
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

השלטים שהוצבו בהר הבית צילום: אליסף מדריך בידינו- הקרן למורשת הר הבית

בעקבות הפרסום בכיפה | המשטרה: השלטים בהר הבית - שלטי הכוונה בלבד

קרא עוד