שאל את הרב

להתגייס לשירות קרבי מתוך רצון להיות מוערך?

חברים מקשיבים 04/10/21 13:19 כח בתשרי התשפב

שאלה

אני עומד להתגייס לצבא, ואני מרגיש שכל הסיבה שאני מתגייס הוא בשביל הגאווה הזאת שאני לוחם, העוצמה הזאת שבעניי חייל מסמל, ולא בגלל איזה אידאל גדול או משמעות אמיתית? ואני חושש שהצורך הזה להרגיש שאני שווה ומוערך יוביל אותי לעשות עוד בחירות בחיים שלא בהכרח מתאימות לי, מה אני יכול לעשות כדי להתקדם בנושא הזה?

תשובה

שלום לשואל היקר!

שמחים שפנית אלינו. תודה על השיתוף ועל הכנות שלך. איזו שאלה נפלאה!

אתה מתאר כאן את התחושה שלך לגבי הסיבה שאתה בוחר להתגייס לשירות קרבי, אתה מרגיש שהיא בעיקר מגיעה ממקום אגוצנטרי ונמוך - הרצון להיות שווה ומוערך בעיני החברה. אתה מעלה חשש שאולי זה ישפיע על הבחירות שתעשה בעתיד, ואתה רוצה להתקדם !

זכות הבחירה

הקב"ה נתן לנו את זכות הבחירה וב"ה אנחנו בוחרים לא רק כל כמה שנים (או חודשים) בקלפי, אלא כל הזמן. החל מההחלטה האם לקום לתפילה בבוקר או לא, מה לאכול לארוחת הצהרים והאם להגיד עכשיו את המידע העסיסי שיש לי על חבר. ועד להחלטות משמעותיות יותר כמו שירות צבאי, זוגיות, קריירה וכו'.

הבחירות שלנו הם בהחלט נושא משמעותי בחיים. תשומת הלב אליהן יכולות לשקף לנו את המצב בו אנו נמצאים. מה שיכול לעזור לנו לדעת איפה אפשר להשתפר ולהתקדם.

מתוך שלא לשמה- יבוא לשמה

חז"ל מלמדים אותנו עקרון מאוד חשוב, אמנם הוא נאמר על התורה. אך לענ"ד אפשר לקשר אותו וללמוד ממנו גם אל הנושא שלנו.

מה שחז"ל באים ללמד אותנו לגבי לימוד תורה וקיום מצוות הוא שגם אם אתה כרגע לומד תורה ממניעים לא הכי 'טהורים'. אל תתייאש, תמשיך ללמוד ומתוך הלימוד 'שלא לשמה' (לשם התורה) אט אט תגיע למצב של 'לשמה'.

ושוב, אין הכוונה למי שלומד בשביל לקנטר- ללגלג על חבריו. אלא על אדם שבסך הכול רוצה ללמוד תורה, אבל הוא עושה את זה כי כך הוא מרגיש יותר מכובד בעיני הבריות, או בשביל איזשהו תועלת כזאת או אחרת.

העקרון מבוסס על ההנחה שהמניעים שלנו לכל החלטה יכולים להיות מגוונים ולא תמיד 'טהורים'. ככה אנו בנויים, בני אדם, עם גוף נפש, עם תאוות גופניות וחשקים רוחניים, עם רצון לדאוג לעצמנו ועם רצון להיטיב לכלל. ככה הקב"ה ברא אותנו, וזו לא הייתה טעות חלילה, ככה בדיוק הוא רצה שנהיה!

גיוס לצבא הוא ערך עצום, כל תפקיד הוא משמעותי, אבל במיוחד בשירות קרבי בו אתה ממש מגן בגופך על העם והארץ. זכות עצומה לעטות עלינו את המדים הקדושים, להחזיק נשק ולשלוט בארץ. מה שאבותינו ואמותינו במשך אלפי שנים חלמו עליו מתגשם לנגד עינינו!

וכן, אין ספק שיש 'ווסאח' מיוחד ללוחמים. לצאת עם הנשק המשופצר הביתה ולראות איך כולם מסתכלים עליך, יש בזה משהו ממש כיף וממלא גאווה. גאווה בעם ישראל ובזכות שלנו להיות חלק מצבא הגנה לישראל. וזה לגיטימי לרצות את זה.

אבל בסוף, אני מניח שאתה כבר יודע שבתור לוחם לא כל יום יוצא לך לסכל פיגוע או להרוג מחבל. השגרה הצבאית כוללת הרבה מטלות מייגעות, תורנויות, שמירות וסיורים ואפילו מטבח. וגם אם אדם התגייס להיות לוחם מתוך המקום הזה, אם הוא רוצה להתקדם אז תוך כדי העבודה הסיזיפית והלא פשוטה בכלל, הוא לאט לאט מבין ומתחבר למניעים הגבוהים יותר של השירות כלוחם. ואם לא- אז הוא בדרך כלל לא ימשיך לשרת כלוחם.

ולגבי העתיד- אל חשש. המשך לשים לב אל הבחירות שלך בחיים ועל המשמעות שלהן. עם ההתפתחות, ההשקעה שלך והחיבור לקב"ה, אתה תראה איך בעז"ה המניעים נהיים יותר ויותר טהורים. אף אחד לא מושלם, לאט לאט הולכים ונהיים יותר טובים.

בהצלחה רבה בהמשך הדרך, חזק ואמץ! מוזמן לפנות תמיד בשמחה!

כפיר

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר