שאל את הרב

חוששת מרווקות מאוחרת

חדשות כיפה חברים מקשיבים 24/05/19 17:08 יט באייר התשעט

שאלה

שלום,

חברות שלי כבר מתחילות להתארס, חברה כבר נשואה ואני ממש לא מרגישה מוכנה.

לא מתוך זה שאני חושבת שאני לא מתאימה, או שאני עוד ילדותית. ממש לא. אני דווקא חושבת שאני כבר בשלה לזה. זה משהו אחר.

יש מעליי מספר אחים נשואים ו2 אחיות שלא. הן כבר בשלב הרווקות המאוחרת. ואני הצעירה מפחדת לחשוב שאתחתן לפניהן. זה פשוט קורע לי את הלב!!! מאז שאני זוכרת את עצמי, מגיל צעיר מאוד, הלב שלי רועד, השפתיים מתפללות והדמעות צורחות ומבקשות שהזיווג שלהן יגיע ושהן יעשו את התהליך שלהן למציאת זיווגן ולהקמת ביתן.

זה השלב הראשון, אחרי שאני מאמנת את עצמי שהסיפור שלהן לא חייב להיות הסיפור שלי אני מתקדמת לשלב הבא. שלב ההרגל והחינוך.

חונכתי בבית דתי לאומי, במסגרות דתיות טובות שרק מחנכות לצניעות ושאסור לדבר עם בנים ושקשר עם בנים עכשיו זה לא טוב.

אז בשביל לא להסתבך פשוט שמרתי מרחק מבנים, לא דיברתי איתם יותר מידי, התעלמתי מאותות חבריים שמראים דברים קצת מעבר.

ועכשיו אני כבר רגילה, מתרגשת מידי כשבן פוטנציאלי פונה אליי או מחייך בנחמדות. מספרת לעצמי שזה כנראה לא היה מה שחשבתי או שהבנתי. אם העיניים שלי נפגשות בעיניי בחור הן סטות הצידה. משהו בי פשוט לא משחרר. וזה קשה כל כך. קשה כל כך כי אני לא רוצה להגיע לרווקות מאוחרת. קשה כל כך כי אני באמת מתאמצת על עבודת המידות כדי לבנות בית טוב!

כי אני רוצה בשבילי את הכי טוב וכמה שיותר מהר ובטוח!!

ובכללי זה מפחיד להתחיל..

בעיקר כשיש אחים גדולים עם שלל חברים רלוונטיים, לא רוצה להרגיש שבוחנים כל צעד שלי. רוצה טבעי.

אני צריכה כוח. צריכה עצה מהצד. צריכה לראות ולדעת שזה אפשרי!

תודה!

תשובה

שלום לך.

קודם כל.. קוראת את הדברים ובטוחה שהתחושות לא פשוטות! זה לא קל לראות את האחיות 'נשארות מאחור' שכולם מתקדמים, בעוד שאת דואגת להן.

יחד עם זאת יש רצון טבעי לקשר בריא ושמח, נעים ונינוח עם בני המין השני.

אז דבר ראשון, לדעתי חשוב שתזכרי זה שיש עניין (תהליך 'היפרדות') בגיל ההתבגרות, שבו אדם מתנתק במידת מה הקן המשפחתי, מסביבת החברות המוכרת, ומתחיל לבנות שלב נוסף באישיות שלו. ברור שזה תהליך מורכב וקשה, ולכן הוא מלווה בחששות שונים.

אני מציינת זאת כי חשוב שתבחיני בין חייך לחיי אחייך, ותתרכזי בשלך כרגע. זה שלב הבנייה שלך.

הקשיים שלהם מורכבים דיים ואין טעם להכניס את עצמך אליהם. אני בטוחה שאת מלאת תפילה עליהם וזה כשלעצמו מדהים.

אולי כדאי שתמצאי דמות שאת מעריכה (מחנכת, מדריכה, חברה בוגרת, קרובת משפחה) ותפרקי מעלייך את הקושי בנושא בשיחה טובה פנים אל פנים. אני חושבת שכשדמות שמכירה אותך תבין אותך ואת המורכבות, וזה ייקל מעלייך את העומס.

גם בנוגע לחשש מקשר זוגי, הייתי ממליצה לשתף חברה בת גילך, שחווה קרוב לוודאי קשיים דומים לשלך. זה יכול להיות מקור לצחוק, שחרור ופריקה של מתח - כי בסוף כולן חוות דברים דומים.

דייטים יכולים להיות חוויה מהנה ומספקת לצד רצינות וחשיבה, או חוויה מעיקה שרק רוצים שתיגמר. זה לגמרי תלוי בגישה חיובית ושמחה לדברים.

חשוב גם לזכור שתוך כדי הפגישות וההשקעה במציאת זוגיות מתאימה, כדאי להקפיד לעסוק בדברים נוספים, בין אם בנושאים חשובים כגון לימודים, עבודה, התנדבות, חברות ומשפחה, ובין אם בתחביבים ודברים שממלאים אותך סיפוק והנאה. גם לימוד קבוע של נושאים שאת מתחברת אליהם - תורה, אמונה, וכדו', יכול למלא ולהעצים, לצד התהליכים שאת עוברת.

משפט אחרון על רווקות מאוחרת- כרגע, יקרה, זו לא הדאגה שלך, אז תנשמי לרווחה באמת.

המון הצלחה ושמחה!

רותם

כתבות נוספות