סגור

גדל איברי המין

שלום הרב,

אני לומד מסכת ב"מ בשיעור כל שבוע בבית כנסת. עכשיו אנחנו לומדים פרק שביעי.

הגענו לסוגיא שמאז שאני ראיתי אותו אני מזועזע ולא מבין איך אפשר שהגמרא בכלל מדברת על זה.

הכוונה שלי לסוגיא שדנה בגודל איברי המין של האמוראים. זה ממש מחליא בעיני. נכון שיש הסברים אבל רבאק יש דברים לא מדברים עליהם ועוד בגמרא. לחשוב שאצלנו במחזור שקרה פעם שבמקלחות כמה ילדים השוו את מה שיש להם ואחר כך כולנו עשינו עליהם חרם ולא הסכמנו להתרחץ שהם במקלחת כי זה מגעיל. אז איך זה שבגמרא זה פתאום מותר. וגם לא הבנתי מאיפה בדיוק ידעו מה הגודל של כל רב? הסתכלו עליו? הרי זה אסור?

תוכן התשובה:

בס"ד

שלום רב,

בעניין זה, כמו בדברים אחרים שמופיעים בחז"ל צריך להתבונן במבט רעיוני - רוחני, לא לקרוא דברים לגמרי כפשוטם. מצוי במהר"ל (מהר"ל חדושי אגדות חלק שלישי עמוד לב - מסכת בבא מציעא) הסבר מעמיק ומשכנע:

אמנם דע כי באו ללמד לנו ענין נפלא. כי הרבה מחכמים, והם החוקרים בשכלם על הנמצאי' שהם אומרים כי זה חרפת אדם ובשתו וכלימתו חבור איש ואשתו, עד שאמרו בהסכמה מוחלטת חוש המשוש חרפה הוא לנו. ודבר זה באו להרחיק חכמי', כי לא יסבול דבר זה הדעת, כי יהיה יסוד כל, אשר הוא קיום העולם שהוא פריה ורביה, יהיה נבנה על דבר גנאי וחרפה, וכאשר היסוד הוא רעוע כל אשר נבנה עליו הוא נופל. ולכך ראוי להרחיק את דעת זה, כי אין בחבור איש עם אשתו שום דבר רע כלל. (לדבר) ודבר זה הוא בוודאי דעת התורה דכתיב ויהיו שניהם ערומים וכו' ולא יתבוששו (בראשית ב') הרי שהדבר לא היה גנאי כלל ואלו היה גנאי למה לא יתבוששו. ואם בשביל שלא היה דעת בהם דבר זה לא יסבול הדעת שאדם הראשון שקרא שמות לכל הנבראים, דברהמורה על הפלגת חכמתו, לא יהיה דעת בו שדבר זה גנאי לאדם. ועוד שאחרי שחטא ידע שהוא חרפה, וזה לא יתכן שנאמר לא היה בו דעת ואחר שחטא קנה הדעת והחכמה.והרי זה כאלו נאמר כי איש אחד מרד ובשביל מרדו הושם רוכב בשמים.

אבל הענין הוא כמו שאמרנו כי אין גנאי בענין זה כלל מצד עצמו רק שבשביל האדם מכוין לתאותו ויצרו ומצד הזה הדבר הוא גנאי כי הוא כלי היצר, ולפיכך קודם שחטא ונטה אל תאותו ויצרו אין בזה שום גנאי, רק כאשר נכנס בו היצר ונתלבש בתאוה חמרית אז הוא גנאי ובזיון (ו)מצד התאוה, וקודם לכן היה המעשה הזה אליו כמו שאר המעשים. ומה שאמר הכתוב מי הגיד לך כי ערום אתה (בראשית ג') פי' מי הגיד לך שיש להקפיד על שערום אתה וכי יש חרפה וגנאי בזה, וכן פרש"י ז"ל. ואחר שנטה אל התאוה אז ראוי היה לכסות בשר ערוה. ומפני שאמרו כי כאיש גבורתו ורצו בזה כי גבורת אנשי' בו, ודבר זה מורה על חשיבות, ולא על פחיתות כמו שחשבו, כי הדבר הפחות והשפל לא נמצא בו הגבורה, כי הפחיתות והבזיון והגנות, אין ראוי להיות מצורף אליו הגבורה, שלא נאה הגבורה שהוא שלימות, בדבר גנות (לבזיון) ובזיון. אבל הדבר הזה כמו שאמרנו למעלה כי אין הדבר הזה בעצמו גנאי כי אדרבא מצד עצמו אינו מעשה של גנאי לפי שהוא יסוד אשר נבנה עליו הכל, אמנם אשר מתלבש בתאוה הוא גנאי וחרפה, לא מצד המעשה עצמו:

והאמור שלפני זה, שחולקים, שהאחד אמר אהבה דוחקת את הבשר ואחד אמר כי כאיש גבורתו, וגם מחלוקת זה אינו דבר קטן הוא, כי למאן דאמר אהבה דוחקת הבשר כי חבור האדם עם אשתו שיהיה לדבר אחד לגמרי, והחבור הזה אל תאמר כי הוא דבר גשמי כמו חבור שאר בעלי חיים, אין הדבר כן כי כח החבור מן השם יתברך, וכמו שנרמז במלת איש ואשה כי שתוף שמו ביניהם הוא שם י"ה, היו"ד באיש וה"א באשה, לומר כי השם יתברך מחבר זיווג זה. ומאחר כי שמו יתברך מחבר שניהם ועל זה אמר האהבה, שהוא עצם החבור שהוא מן השם יתברך, דוחה הבשר הגשמי, שוודאי ראוי שיהיה גובר כח חבור זה על הבשר הגשמי שהוא עומד כנגד זדה. ואידך סבר כי כאיש גבורתו, כי אבר התשמיש יש לו כח איש, שזה האבר הוא עצמו ההבדל בין איש לאשה, נתן לו כח מיוחד שאינו גשמי כמו שאר האברים, והוא מושל ודוחה בכח גבורתו שנתן לו, עד שגומר פעולתו, שבשביל זה נקרא איש. הרי למ"ד תולה הדבר מצד החבור, שיש לה כח עליון, כמו שהתבאר ולמ"ד תולה הדבר בכח אבר הפועל, שיש לו כח:

עיין שם במהר"ל המשך דברים רחבים (קישור) http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14192&st=&pgnum=37

עיין גם דיון בפורום:

https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1018484

התשובה התקבלה מהרב גלעד שטראוס, ר"מ באולפנת כפר פינס
טו בתמוז התשעט
,
18 ביולי, 2019
לקריאה נוספת
18.07.2019

1. אין במה להתבייש (נועם )

העיסוק החופשי של חכמי התלמוד בענייני מין אינו בושה.
התפיסה המודרנית שמדובר בבושה התפתחה מאוחר יותר בהשפעת הנצרות שסולדת מהגוף

דווח על תגובה לא ראויה
18.07.2019

2. הבעיה בגישה שלנו (בהמשך לדברי הרב)

אנחנו חיים בעולם בו התפיסה היא ש"הגוף זה גשמי ורע ותאווה זה חטא".
זו גישה נוצרית הרואה בעולם הזה חטא וביחסי מין "חטא קדמון" עד כדי כך שה"משיח" לא יכול הליוולד כתוצאה מ"חטא" שכזה. זה בתורו חילחל ברמה מסויימת לעולם המערבי עד שזה יצר (לדעתי) מסע תגובה נגדית שאת תוצאותיה ההזויות אנו רואים עד היום.
התורה מקיפה את כל תחומי החיים - כולל מיניות. תחשוב היום איך נראה דיון על "שכבת זרע" ו"קים יחסים". עכשיו תחזור לתקופת המקדש בו היו מקפידים על דיני טומאה וטהרה במלואם. פתאום זה "שיחת היום" כמו ארוחות קבועות, עד כדי כך שזה עניין טכני שלא נותנים תרומה לכהנים צעירים בגלל שטומאה מצויה אצלם (קרי לילה). זה עניין טבעי ולא שונה משירותים או ארוחות. וכי אתה מתרגש בדיונים שלמים בגמרא על צואה ושתן (בייחוד סביב עניין תפילה וקריאת שמע, שאגב, גם שם יש דיון על בעלי קרי)?
כמו בתשובה הנפלאה שהרב הביא - מדובר במשהו טבעי ותקין לחלוטין ורק כשמדובר ב"תאווה מחוץ לשורה" (בניגוד ל"תאווה בריאה" שנועדה לשמור על האדם וקיום המין האנושי) אז זה שלילי (אגב, כמו כל תאווה אחרת). היהדות לא רואה במין או בגוף משהו שיש להתבייש בו - אלא כמו כל דבר, יש לו מקום. שים לב - צניעות זה לא בגלל ש"עירום זה רע" (כפי שהמהר"ל מציין) אלא כי זה לא המקום שלו.
הסיפור שהבאת מחבריך לשכבה - בוודאי שאיני יודע פרטים אבל עד גבול מסויים, מדובר בסך הכל ב"משובת נעורים" ילדותית כמו מעשים רבים אחרים שנפוצים בגילאים אלה. זה לא אומר שמדובר בחבר'ה בעייתיים או "מגעילים". לכל אחד מאיתנו יש "רגעי שטות" ורק צריך לקוות שאין חציית קווים אדומים בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון". נו, אז התנהגו כמו ילדים קטנים... אפשר לחשוב.
בשלב מסויים מפסיקים להתרגש. אם היינו כמו פעם שמתרחצים כולם בבית מרחץ, אז בכלל לא היה עניין מזה. מי שהולך קבוע לבריכה, למקווה או שירת בצבא בשבילו זה כבר עניין של מה בכך.
לגבי הדיון עצמו - ואם זה היה דיון רפואי עם רופא, זה היה יותר מסתדר לך? כבחור צעיר, ראוי בהחלט מדי פעם שתלך לרופא שלך שיבדוק אותך, וכן, זה כולל את איבר המין, גודל, תפקוד וכד' (אני מדבר כאיש רפואה. לא כאן המקום לפרט וזה תפקיד הרופא שלך להסביר מה שצריך בהתאם לגילך ואורח חייך וזה קשור לבריאות שוטפת, נשוי או לא). אז זה בערך הרקע לדיון בגמרא, גם אם זה נראה זר לנו. אנו חיים בחברה אחרת עם עולם תפיסות שונה. דיון ענייני הוא במקום. גם אם על פניו זה נראה כמו "תחרות מטופשת של בני העשרה" - זה בגלל עולם המושגים שלנו, אבל זה לא כך.
עד כאן באופן כללי.
לגבי הסוגיא עצמה - יתכן שלא הבנתם?
הגמרא שואלת למה טרחו לענות על שאלת המטרוניתא, והתשובה היא כדי למנוע הוצאת לעז ממזרות (מה שהופך את הדיון לענייני). ההמשך תוי בהנת המושג "איבריה". לכאורה היה אפשר לחשוב שמדובר ב"איבר שלו" אבל מי אמר משדובר באבר המין? לפי תרגום שטיינזלץ, מדובר ב"איברים שלו" כשהכוונה לכרס או בגלל לגוף, וזה מתסדר עם המשך הדיון.
אז יתכן שהתחושה המחליאה שלך נבעה מהבנה לא נכונה של המושג בארמית....
בכל מקרה, זה לסוגיא הזו. במדרשים ובגמרא תמצא מספיק התייחסויות מוזרות בעיני האדם המערבי. אבל מצד האמת, אין הבדל בין אברי הרבייה לגפיים או לראש, ואין הבדל בין קיום יחסי מין לאכילה או שירותים שכולם "צרכים של האדם" (לפעמים כשהגמרא אומרת "לעשות צרכיו" הכוונה לקיום יחסי מין). בקמרים כאלו יש לזכור את דברי המהר"ל, וזה טוב לבריאות הכללית שלנו - להבין שהגוף והגופניות אינה אויב ואינו "רע".

דווח על תגובה לא ראויה
19.07.2019

3. היה כדאי שהרב גם יסביר את דברי המהרל (יפה)

מה החכמה להעתיק אותם ולא להסביר לנער המתבגר את משמעותם?

דווח על תגובה לא ראויה
20.07.2019

4. אתה בטוח הבנת נכון את הגמרא? לפי תרגום שטיינזלץ, מדובר בדיון על גודל אברי הגוף (ולא גודל איבר המין, וזה אכן יותר מתאים לסוגיה)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

איימן עודה צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90

יו"ר הרשימה המשותפת: לא שוללים כניסה לממשלת שמאל

קרא עוד