אמונה בשעת משבר

שלום יקרה,

השאלה שלך חשובה מאוד. הרבה אנשים חושבים על השאלה הזאת ולא מעזים לשאול. טוב שאת שואלת ולא קוברת את התהיות האלה באיזו פינה חשוכה בלב וממשיכה את החיים.

מנסה בזהירות לענות לך.

שלא נדע, לאבד אדם קרוב זה כאב כל כך גדול שלוקח הרבה זמן להרפא ממנו.

בעיני, לא מתחילים לעבוד על עצמנו כשמשהו קורה אלא אז באה לידי ביטוי העבודה שעשינו עד עכשיו: איך בחרנו לחיות את החיים עד עכשיו? על מה שמנו דגש? איזו פרשנות יש לנו על מה שקורה בחיים שלנו?

מתוך המקום הזה מתמודדים עם הקושי, מתוך העמל שהיה עד עכשיו.

הדרך לחיות בעולם הזה את החיים הכי מדוייקים והכי שמחים שיש לפי מה שאני יודעת, ובדקתי הרבה, זה בדרך של האמונה.

בסקר שעשו באש ישראל והתפרסם באתר אש התורה שאלו מדגם מייצג של אנשים מה הכי משמח אותך בזה שאתה יהודי?

אנשים ענו כל מיני תשובות: שבת יום של המשפחה, היכולת להתחבר לה' דרך תפילה, שיש שכר ועונש ולא כל אחד יכול לעשות בעולם הזה מה שהוא רוצה , ועוד.

אני הכי התחברתי לתשובה של האמונה: הידיעה הכי בסיסית, המוחלטת שיש מי שמשגיח עלינו כל רגע וכל מה שקורה לנו בחיים הוא הכי מדוייק שיש, אין טעויות ועוד דבר: מי שמחליט מה קורה לנו זה ה' יתברך וזה רק ממנו שום כוח חיצוני בעולם לא יכול להטיב או להרע לנו אם לא ברצונו של ה'.

אז נכון, יש המון כאב בעולם, ונכון שיש הרבה מאוד דברים שאנחנו לא מבינים אותם, יותר לא מבינים ממבינים. אבל הידיעה הברורה הזאת שיש מי שמשגיח ומתכנן וקובע ונותן לנו את החיים שלנו על כל מרכיביהם והוא הכי אוהב אותנו בעולם, מאוד משמחת ומרגיעה ומעמידה אותנו במקום של הסתכלות אחרת על המציאות של החיים שלנו.

מה שלנו נשאר בכל המציאות הזאת היא לבחור איך לקבל את מה שהוא עושה לנו. וזה קשה מאוד.

איך מתמודדים עם הקושי הזה?

1 מקבלים אותו. מבינים שהוא קיים ושזה אנושי לגמרי. לא כועסים על עצמנו במקום הזה.

מנסים לגדול מכאן ולגדול בדרך של האמונה.

אמונה נבנית בסבלנות ובהרבה הקשבה פנימית. אם אין לנו אותה בשעת קושי, ואנחנו רוצים שהיא תהיה נוכחת זה הזמן לקבל מאלוקים עזרה, הכוונה ותמיכה: "תן לי להאמין בך, מתוך מחשכים והסתרות, מתוך ימים קשים שמפרקים אותי ולא נותנים לי מנוח, מתוך משבר.

תן לי לראות שאתה מנהל את העולם, שהכל מדוייק, להיות בוודאות שלא טעית או התבלבלת או שחלה כאן תקלה "שלא בשליטתנו ואנחנו מצטערים על אי הנעימות והצער שנגרם לכם. תודה על ההבנה". ממש לא.

תן לי לאסוף את עצמי מחדש ולדעת באיזו דרך אני בוחרת, וכמה הדרך הזאת חשובה לי וכמה אני מוכנה להתאמץ בתוכי כדי להיות שייכת אליה."

זה קשה. מאוד.

וכל מי שיגיד לך שלא או שהוא משקר או שמשהו לא תקין אצלו.

וזה בסדר שזה קשה. תני לעצמך להסתכל לאמת בעיניים, תרשי לעצמך לבכות, תני לעצמך להתפרק, תשכחי עכשיו מפוזות.

ואחרי שהכאב הזה יוצא, אפילו בחלקי, תני לעצמך להגדיר כיוון.

כיוון טוב של אמת, של בהירות ההכרה במלכות שמים, וקבלה של אי הבנה שלנו בסוד הנשמות ובסדר של החיים בעולם.

2 לא יודעת אם זה מתאים לך אבל אני מציעה.

סליחה אם זה לא מה שעושה לך טוב לשמוע עכשיו. אבל אולי זה כן יכול לעזור:

מאמר של הרב יוני לביא על שאלת הטוב בעולם.

https://milatova.org.il/2013/04/15/

תנסי, אחרי שזמן עובר, לעשות רשימה של התודות לה' על הדברים הטובים שה' נתן לך עם הקרוב האהוב הזה שלך, רגעים שהיו לכם יחד, שיחות מלב אל לב ועוד.

ותנסי להגיד תודה לה'.

תודה שקבלת את הטוב הזה וזכית להיות חלק ממנו.

קבלי חיבוק.

מקוה שקצת עזרתי וסליחה אם לא הייתי בכיוון.

רק טוב והרבה,

ממני נועה חברים מקשיבים