גם הזיכרון שלכם לא מה שהיה פעם? יש מה לעשות

10 טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם השכחה, ואם זה מנחם אתם בהחלט לא היחידים שתמודדים עם הבעיה

חדשות כיפה דנית משאש הלפרין, מרפאה בעיסוק, כללית מחוז דרום 27/12/17 15:11 ט בטבת התשעח

גם הזיכרון שלכם לא מה שהיה פעם? יש מה לעשות
שכחתי!, צילום: shutterstock

החודש צוין שבוע הריפוי בעיסוק הבינלאומי בסימן 100 שנים לתחום הצעיר יחסית. לא כולם יודעים אבל חלק נכבד מהעשייה במכוני הריפוי בעיסוק הוא באבחון וטיפול שמטרתו לסייע בהתמודדות עם הירידה בזיכרון וכמובן בעזרת בעזרתו, לנסות ולהקל.

דנית משאש הלפרין, מרפאה בעיסוק בתחום הפיזיקלי-קוגניטיבי כללית מחוז דרום כותבת על הזיכרון ועל דרכים לשפר אותו.

"הזיכרון שלי...לא מה שהיה פעם" כמה פעמים כבר יצא לכם לומר את המשפט הזה או לשמוע אותו מאחרים? סביר שלא מעט, ובכן- הרשו לי להרגיע מעט, אתם לא לבד. במהלך עבודתי כמרפאה בעיסוק אני נתקלת במקרים רבים של ירידה בזיכרון בעיקר בגיל השלישי אך לא רק בגיל זה, מפתיע ככל שנשמע.

מדענים אשר חקרו את מוחו של אלברט איינשטיין גילו שהוא אינו גדול יותר משל אנשים אחרים, אולם היו לו בערך 25% יותר חיבורים עצביים מאשר לאדם הממוצע. המוח שלנו פועל כמו אוטוסטראדה של מידע; יש המון כבישים ראשיים וצדדיים, מחלפים וצמתים, דרכם אנו קולטים מידע, שולחים מידע לאחסון או שולפים אותו מן ה"מחסנים". ככל שרשת הדרכים תהיה מפותחת יותר – כך הזיכרון שלנו יהיה טוב יותר. נכון, הירידה בזיכרון היא תופעה בלתי נמנעת, בעיקר עקב האטה בתהליכי זכירה, ירידה בריכוז ושינויים באיברי חישה כמו ראייה ושמיעה. אבל המוח האנושי גמיש ומתפתח לא רק בתקופת הילדות אלא לאורך כל מעגל החיים ועלינו להתייחס אליו כאל איבר פעיל ומתחדש, לכן ככל שנאתגר את המוח, כך ילך וישתפר תפקודו.

הזיכרון הוא למעשה היכולת לשלוט או להשתמש במידע אשר קודד או עבר עיבוד בעבר. זו היכולת שלנו לשלוף מידע שנשמר לנו כבר במוח ב'מגירות'. תהליך הזיכרון מורכב למעשה ממספר שלבים:

קשב- היכולת להתמקד באופן מתמשך בגירוי מסוים או פעילות מסוימת.

קידוד- ניתוח מידע מהסביבה שנקלט באמצעות החושים ויצירת דרכים לזיכרון כמו קטגוריזציה- מיון, למשל בקניות בסופר.

אחסון- מעבר המידע ל'מגירות' זיכרון.

שליפה- השליפה היא מאזור שהוא ה"מנהל" של המוח המחפש ומפעיל את הזיכרונות הישנים.

המוח שלנו מאפסן בעצם מספר סוגי זיכרון:

זיכרון סנסורי-תפיסתי- קליטת מידע חזותי ושמיעתי, נשמר מספר מועט של שניות לפני שנעלם. כאשר קיים ליקוי בחושים נצפה להאטה משמעותית בזיכרון.

זיכרון עבודה/זיכרון מיידי/לטווח קצר- אחסון מידע לפרקי זמן קצרים, שילוב מידע מהסביבה יחד עם מידע שמור במוח. זה סוג הזיכרון המעורב במרבית פעולות היומיום שלנו ודורש יכולת קשב, למשל לזכור מספר טלפון: אנו יכולים לזכור מספר במשך כמה שניות עד דקות, אבל אם המוח לא יבצע עליו פעולת שמירה ואחסון הוא יישכח.

זיכרון לטווח ארוך- מאגר בלתי מוגבל, המידע שנכנס למאגר לא נשכח. המידע נתון לפרשנות, לדוגמא המוח מסוגל לעוות מידע ולזכור דברים שלא קרו או שאנו זוכרים שקרו לפני שנולדנו).

כאשר אנו לומדים להפעיל מכונה חדשה כלשהי לדוגמא, אנו עושים שימוש בזיכרון העבודה בכדי לאסוף את כל המידע הנדרש להשלמת המשימה. תהליך הלמידה מבוסס על יכולות וידע קודמים שאותם אנו שולפים מהזיכרון לטווח הארוך וממידע אשר לוקט על ידי הזיכרון התפיסתי. מידע משולב זה עובר עיבוד על ידי זיכרון העבודה ורק אז עובר לזיכרון לטווח הארוך לשימוש עתידי.

ציינתי את יכולתו של המוח להתחדש, ולכן גם אם החל תהליך של ירידה בזיכרון, קיימות שיטות ואסטרטגיות להקלה ושיפור שאותן אנו מתרגלים עם המטופלים גם במכונים לריפוי בעיסוק, ריכזתי עבורכם חלק גדול מהטיפים והטכניקות שהוכחו כיעילות בשיפור יכולת הזיכרון:

1. חזרות, חזרות ועוד חזרות.  לדוגמא חזרה על אירוע מתוכנן או חזרה  בקול רם על הדברים שרוצים להביא מחדר אחר בבית.

2. ריכוז הוא המפתח לזיכרון. לכן, מומלץ לא לעשות דברים באופן אוטומטי אלא למקד את תשומת הלב ולהתרכז מדי פעם בפעולה אחת בלבד. חשוב להרחיק דברים המסיחים את הדעת.

3. סביבה ועזרים חיצוניים תומכים בזיכרון.  בניית סביבה מאורגנת הכוללת משטחי רישום רבים (יומן, לוח שנה, פנקסים, פתקיות). בנוסף הגדרת מקומות קבועים בבית להנחת חפצים, ניתן להיעזר במחשבים ובטכנולוגיות שונות כמו תזכורות בפלאפון.

4. שמירה על סדר יום קבוע ואורח חיים בריא. תזונה בריאה ומגוונת, פעילות גופנית קבועה, פעילויות פנאי מאתגרות ומתחדשות,

5. קישור של מידע חדש עם מידע קודם. מומלץ לקשר כל מידע חדש אותו מבקשים לזכור עם מידע ידוע קודם. הקישור יכול להיות של משמעות או של צליל.

6. ארגון מידע. רצוי לארגן כל מידע שרוצים לזכור: ליצור תת-קבוצות, משפטי מפתח, מילות מפתח, ראשי תיבות וסימנים שונים. לדוגמא: קניית גבינה, חלב ולחם מהסופר- נשתמש בראשי התיבות: גח"ל.

7. פסק זמן. כאשר מילה נמצאת "על קצה הלשון" ואינה נשלפת, מומלץ לעשות פסק זמן, לעבור לעיסוק אחר. המילה המבוקשת תעלה מעצמה עם הזמן.

התחדשות. המוח האנושי אוהב אתגרים. מומלץ ללמוד כל יום דבר חדש.

9. מתן גירויים ואתגרים למוח. משחקי חשיבה- קלפים, משחקי קופסא בנושאי זיכרון, הגיון ואסטרטגיה, פתרון תשבצים ותשחצים, קריאת ספרים, לימוד שפות חדשות, לימוד נגינה.

10. טכניקות לרגיעה. מדיטציה, דמיון מודרך, נשימות. טכניקות אלו מסייעות למיקוד ולשיפור יכולת הזיכרון.   

כמו כן אם קיימת תחושת ירידה בזיכרון בקרבכם או בקרב יקיריכם, ניתן לבקש הפניה לריפוי בעיסוק למטרת הערכת יכולת זיכרון וטיפול בהתאם.

 

עידית סילמןעידית סילמן, מנהלת שיווק בהנהלה הראשית של שירותי בריאות כללית מזמינה אתכם להצטרף ליום שידורים מיוחד ולפתוח את 2018 בריאים יותר. מגוון מומחי כללית בהמלצות וטיפים לחיים בריאים.