ברקע המצב הכלכלי הקשה והגזירות המתגבשות במשרד האוצר לשנת 2024, ניסן אברהם, חוקר כלכלי בפורום קהלת, הציג ל"חדשות כיפה" את השלכותיה הכלכליות החמורות של המלחמה ביחס למלחמות קודמות שאירעו בעשורים האחרונים. ניסן הסביר במהלך הראיון אילו ענפים יצליחו להערכתו להשתקם במהירות ואלו יאלצו לשאת בהשלכות החמורות בטווח הארוך.
ניסן אברהם, כלכלן בפורום קהלת צילום: באדיבות המצולם
המצב הכלכלי הקשה בישראל מסמן גם החלטות שיכאיבו בכיסו של האזרח הממוצע, ולפי דיווחים, בין ההחלטות המתגבשות באוצר תהיה העלאת מיסים ומע"מ, אברהם מדגיש כי מבלי שיתקבלו החלטות כואבות, הממשלה הבאה תיאלץ לקבל החלטות כאלו בעל כורחה. "אם לא ינקטו צעדים נגיע למצב שזה כורך המציאות. בשלב כלשהו הגירעון יהיה גבוה וזה יחייב אותם". הוא מסביר כי ללא צעדים מיידים, הגירעון בשנת 2024 צפוי להגיע לשיעור גבוה של חמש אחוז".
עד כמה מדובר בסכום גבוה?
"זה סכום מאוד גבוה. כל נקודת אחוז מהתוצר זה 18 מיליארד שקלים" מסביר ניסן. "אני יכול לתת לך דוגמה רק כדי שתבין את הסוגיה. הרבה פעמים אתה שומע 'זה כסף קטן' אתה יודע מה המשמעות של העלאת מע"מ מ-18 אחוז ל- 19 אחוז? זה שבעה מיליארד שקלים".
מבין הגזירות הכלכליות המתגבשות במשרד האוצר הוצעו גם העלאות מיסם, זה מהלך נכון?
"הדבר שהכי כדאי למנוע זה העלאות מיסים כולל מע"מ" הוא אומר, "אני חושב שזה טוב להגדיל את בסיס המס על ידי ביטול הטבות מס. זה לא פופולרי לעשות את זה, אבל ביטול הטבות מס בגין ילדים למשל, הוא צעד נכון בזמן מלחמה".
במשבר הקורונה הגירעון הגיע לעשר אחוז - אז איך הפעם זה חמור יותר?
"בקורונה הגירעון היה מעל ל-10% אבל הקורונה היה אירוע גלובלי" אומר אומר אברהם. "זה היה אירוע שקרה כמעט בכל מדינה. כולם הגדילו גירעון. לעומת זאת המלחמה בישראל היא אירוע מקומי. המצב היחסי של ישראל לעומת מדינות אחרות הוא פחות טוב, אז השווקים פחות סלחניים כעת לישראל ולכן ההשלכות של הגירעון יהיו בעצם יותר חמורות".
"זה פי שלוש ממלחמת לבנון השנייה - אנחנו באירוע אחר לגמרי"
אברהם מתייחס להשלכות גיוס המילואים הנרחב על הכלכלה ומסביר: "אם אתה משווה זה פי שלוש בערך מלבנון השנייה שזו הייתה מלחמה הרבה יותר משמעותית מאשר המלחמות הקודמות. אנחנו באירוע אחר. שמונה אחוז מכוח העבודה גויס, לפי הדיווחים בערך 360 אלף גויסו - שזה בערך שמונה אחוז מכוח עבודה, זה פוגע בכושר הייצור של המדינה מכיוון שעסקים רבים עובדים בצורה חלקית או אפילו לא עובדים בכלל".
הריסות מקיבוץ בארי, צילום: Erik Marmor/Flash90
ענף ההייטק יתאושש הכי מהר
לצד הבשורות המדאיגות, הוא מסביר כי בענף ההייטק צפויה התאוששות מהירה יחסית. "ענף ההייטק מתאושש בדרך כלל מהר יותר, בהתבסס על מחקרים קודמים. בהייטק יש הרבה יותר גמישות, אנשים הולכים לעבוד מהבית, הוא לא דורש נוכחות פיזית. מכיוון שהוא מושפע בעיקר מהשוק הגלובלי ולא מהשוק המקומי, אז יכולת ההתאוששות שלו, מהירה יותר".
עד כמה ההייטק נפגע הפעם ביחס למלחמות אחרות?
"במלחמות אחרות גם מלחמת לבנון השנייה גיוס המילואים לא עמד על יותר משני אחוז מכוח העבודה. הפעם הגענו ל-8% - פי ארבע ממלחמת לבנון השנייה. המשמעות היא, שגם בהייטק, כושר היצור שלהם פחת".
כמה זמן יידרש לטובת התאוששות בהייטק?
"זה נורא תלוי במדיניות הממשלתית, זאת אומרת אם הממשלה מחזיקה 360 אלף מילואימניקים למשך הרבה זמן אז הפגיעה תהיה הרבה יותר חריפה כי אנחנו עוברים לשני רבעונים. אבל אם המלחמה תימשך בעצימות נמוכה אז כנראה שהפגיעה תהיה הרבה פחות קשה".
הפגיעה הקשה ביותר - בענף התיירות
לעומת ההייטק, ענף התיירות הוא הענף שנפגע הכי קשה במלחמות ולפי אברהם, "לוקח לו כמעט שנה להתאושש אחרי המלחמה שזה המון". ענף נוסף שנפגע באופן חריג ביחס למלחמות אחרות הוא ענף הבנייה. "במלחמות הקודמות כמעט ולא השפיעו על ענף הבנייה, אבל מכיוון שנתח גדול של העובדים מגיע מהרשות הפלשתינית אז יש מחסור מאוד גדול של עובדים. אם אנחנו מעריכים שהמלחמה תימשך חודשים ארוכים ולא יימצא פיתרון חלופי אנחנו נהיה בבעיה חמורה. יהיו לך עשרות אלפי בתים שמתעכבים. זה המון. בטווח הבינוני אנחנו נראה שההיצע לא מגשר את הביקוש וזה יגרום לעליית מחירים".