ריאיון "בלי לחשוב פעמיים": למה יש כל כך הרבה ריקולים לאחרונה?

בחודשים האחרונים זה כבר הפך לעניין שבשגרה. מדי כמה ימים מודיע משרד הבריאות על מוצר מסוים שהצרכנים מתבקשים להחזיר, מסיבות שונות. לעיתים, מדובר בטעות של הרכיבים במוצר אבל במקרים מסוימים, ישנו חשש ממשי לבריאות הצרכנים בעקבות אלרגן מסוים שנמצא במוצר או זיהום שעלול לגרום לבעיות בריאותיות. לצד חברות ענק כמו שטראוס וסנפרוסט שביקשו מהצרכנים להחזיר את מוצריהם, ניתן לראות שגם מפעלים קטנים יותר קוראים מפעם לפעם להחזיר מוצרים. 

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאפעם שלישית: קרפור מודיעה על ריקול נוסף

  17/05/23 17:40

נשאלת השאלה, מה גורם לכל הריקולים עליהם אנחנו שומעים לאחרונה. בשיחה עם חדשות כיפה, מסביר גיא טובי, מהנדס מזון ומנכ"ל חברת פרוסולב, כי הסיבה המרכזית היא הריבוי המאסיבי במוצרים: "צריך לקחת בחשבון שיש ריבוי מוצרים שכל הזמן נכנסים למדף, וכשיש הרבה פעילות וייבוא יש גם יותר תקלות". 

צילום: canva

סיבה נוספת מסביר טובי, היא ש"היצרנים מבינים שאם יש ספק, אין ספק, פועלים לחומרה. אני חושב שזה קצת השתנה לאור האירועים האחרונים. בעבר חברות התייחסו לזה אחרת, אבל הרבה כסף מעורב בעניין וכנראה חברות הביטוח הן אלה שסופגות את העיקר והשיקולים היום הם ללכת על יותר בטוח".

"אם יש אפילו מילה שיכולה לסכן ציבור, עושים ריקול בלי לחשוב פעמיים"

החברה של טובי מתמחה בסיוע לעסקים שמפתחים ומשפרים מוצרים ויבואנים שמכניסים מוצרים לישראל. בהקשר של ריבוי הריקולים, הוא דווקא משבח את החברות: "צריך לתת קרדיט לחברות האלה, זאת החלטה לא קלה, כלכלית ולוגיסטית, חברה שבאה ואומרת אני חוששת לבעיה ואני עושה פעולה, אני דווקא מעריך אותה על כך".

גיא טובי, למה יש כל כך הרבה ריקולים? צילום: באדיבות המצולם

טובי התייחס למקרים בהם הריקול נובע מחשש בלבד של החברות, שכאמור, מחמירות עם עצמם. מאידך הוא מסביר, בהחלט ישנם מקרים בהם יש חשש אמיתי לבריאות הצרכנים: "ברור כשמש, שאם יש אפילו מילה שיכולה לסכן ציבור, כמו באלרגנים, כמו שהיה לאחרונה עם משקאות הסויה, בדברים כאלה שהם יכולים לגרום לתמותה אצל מי שרגיש, אין ספק שצריך לעשות לזה ריקול, בלי לחשוב פעמיים".

מה הסיבות האפשריות לריקול?

"ישנן שלוש סיבות לריקול ומדובר באירועים שיש בהם חשש לבריאות הציבור. אחד, שגיאות או רישום לא מדויק בתווית המוצר, בעיקר בסעיף האלרגנים שבו בעצם יש סיכון לבריאות הציבור. יש את הנושא של מיקרו ביולוגי, זיהום שעלול להיות במוצר כזה או אחר, או שמדובר במוצר שייצרו אותו לא לפי התקנים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בחומר גלם שיש במוצר או כל מיני מתכות כבדות או כל מיני דברים שהתקן הגדיר אותם ומשרד הבריאות גילה שיש פער, אז מכריזים על ריקול".

ומה עושים עם המוצרים, הכל הולך להשמדה?

"כל חברה עושה את השקלול הכלכלי של האם לקחת מדבקה ולשים על המוצר הקיים ולתקן את הבעיה. זה קשור גם באיזה צורה הסחורה חוזרת מהריקול, צריך לזכור שכל הלוגיסטיקה הזאת חזרה, זה משפיע, המוצרים לא חוזרים כמו שהם יצאו" הוא אומר, "כל חברה עושה את החשבון הכלכלי שלה, אם זה באמת רק תווית שגויה אז בדרך כלל הפתרון הוא להדביק מדבקה עדכנית על גבי האריזה, כי באמת חבל על המוצר. אבל לפעמים אנחנו מדברים על מוצרים שחיי המדף שלו קצרים".

סופר, אילוסטרציה צילום: Nati Shohat/Flash90

מותר בכלל להחזיר למדף מוצרים שעברו ריקול?

"זאת בעיה נוספת, שנוגעת לפן הפסיכולוגי וגם החוקי, איך אני מחזיר מוצר שמוטבע עליו תאריך מסויים לשוק, כאשר ביקשתי להחזיר את המוצרים מהתאריך המדובר. מצד שני להחליף את התאריך זה גם בעיה. אני חושב שבאירועים שהוכרז על מוצרים עם תאריכים שצריך להחזיר, אין יותר מדי מה לעשות ולרוב אתה רואה שהחברות מודיעות על כך שהשמידו את המוצרים".