צעיר מהמושב בנגב זייף צ'קים ומכר דירות של אחרים

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בעיר שני כתבי אישום כנגד ראובן פולוויאן (37) ממושב שיבולים. האחד, בגין עסקאות שערך למכירת נכסים שאינם בבעלותו והשני בגין שזייף שיקים בכך ששינה את הסכומים שבהם והוסף את שמו כמוטב במקום המוטבים המקוריים. בשל התחמקותו מן הדין, כתב האישום כנגד פולוויאן בגין העסקאות המזויפות בוטל ארבע פעמים בשל אי התייצבותו ואי איתורו, וכך גם כתב האישום בגין זיוף השיקים שבוטל שלוש פעמים, בשל אותן הנסיבות.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהעלמת מס בשווי 3,246,477 שקל: השיפוצניק רצה להשאר "מאחורי הקלעים" ויישלח לכלא

  13/03/23 10:54

מכתב האישום הראשון, שהגישה עו"ד טליה קלמרו, עולה כי פולוויאן נהג לזייף שיקים שהגיעו לידיו בדרך החשודה כגניבה ולהפקידם בחשבונו. במקרה אחד הוסיף את שמו כמוטב ואת פרטיו בגב שיק וניגש להפקידו בבנק במטרה לקבל במרמה את הסכום הנקוב בגובה 40,344 שקלים. במקרה אחר, שינה סכום בשיק מ-7,900 שקלים ל-137,000 שקלים, הדפיס את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו בשורת המוטב וחתם שמו בגב השיק. באותו האופן, זייף שיק נוסף ושינה בו את הסכום מ-6,142 שקלים ל-78,650 שקלים. ארבעה שיקים נוספים החשודים כגנובים שונו על ידו מסכום כולל של 49,460 שקלים ל-143,000 שקלים ונוסף שמו כמוטב.

תעוזתו של המשיב בכך שנמלט מהחוק פעם אחר פעם

מכתב האישום השני, שהגישה עו"ד ליהי מלצמן, עולה כי פולוויאן, קשר יחד עם דוד שמואלי ז"ל שהתחזה לבעל דירות בתל אביב במטרה למכור אותן. במהלך שנת 2013 זייפו השניים תעודת זהות על שם ד.ד (בעל הדירה האמיתי), פרסמו את הדירה למכירה באתר "יד 2" וקבעו להפגש בה עם נ.ד שהתעניין ברכישתה. לאחר שסוכם על מכירתה בעבור 500,000 שקלים, הונו שמואלי ופולוויאן את הרוכש ועורך דינו כשהתחזו שוב לבעל הדירה ולמתווך מטעמו. שמואלי ופולוויאן פעלו באופן דומה למכירתה של דירה נוספת בעיר, בסכום של 750,000 שקלים, 375,000 מתוכם קיבלו במזומן עם חתימת העסקה המזויפת. בנוגע לשתי העסקאות, שמואלי ופולוויאן זייפו בשם בעלי הדירות בקשות לפטור ממס שבח והגישו אותן למשרד מיסוי מקרקעין. בכך פעלו במרמה, עורמה ותחבולה, במזיד ועל מנת להתחמק ממס הכנסה.

בבקשת המעצר ציינו עורכות הדין טליה קלמרו וליהי מלצמן כי "תעוזתו של המשיב בכך שנמלט מהחוק פעם אחר פעם, כאשר בתי המשפט נותנים בו את אמונם ומשחררים או בתנאים, והוא שב ומפר את אמונם, אלה לצד ביצוע העבירות בנסיבות המפורטות בכתבי האישום, ועברו הפלילי של המשיב, מוכיחים כי החשש להימלטותו מן הדין ככל שישוחרר הינו ממשי". על החלטת  בית משפט השלום לשחרר את פולוויאן למעצר בבית הוריו, תוך הפקדת ערבויות, הגישה המדינה ערר לנוכח מסוכנותו. בית המשפט המחוזי בעיר קיבל את הערר כאשר כב' השופט היימן ציין כי "בעניינו של המשיב ראוי להעיר, כי אכן בעבירות רכוש עסקינן- עבירות הונאה, אלא שלנוכח מסוכנות והתחמקות מן הדין מגיעים למצב בו יש לומר למשיב "עד כאן". ברגע מסוים יופסק ההיתול והונאת בית המשפט באי התייצבות והתחמקות מן דין. אני סבור כי בהינתן עוצמת המסוכנות והחשש להימלטות המשיב מן הדין, לא ניתן להלום מצבו בחלופת מעצר. המשיב הוכיח כי אינו ראוי לאמון כהשפר תנאי שחרור וגרם לחילוט ערבות צד ג' שניתנה להבטחת תנאי שחרורו".