ידוע לכולם שאחוזי הגירושים עולים משנה לשנה. המדיה מלאה בנתונים וכולנו מכירים אנשים שהתגרשו - בין אם בני משפחה, חברים או אפילו חלק גדול מהקוראים פה. האוכלוסייה הישראלית כולה - יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים נגועה בגירושים. אחוז הגרושים באוכלוסייה עלה משני אחוזים בשנת 1972 עד ל-13 אחוזים בשנת 2014. אך מה המספרים אומרים? מה הגורמים שמסייעים לשמירה על יציבות הנישואים? מה הגורמים שתורמים לגירושים? באיזו אוכלוסייה יש יותר גירושים ואיפה בארץ יש יותר סיכון להתגרש? ומה הסיכוי הסטטיסטי של גרושים לעמוד לדין פלילי לעומת נשואים? נפגשנו לשיחה מרתקת בנושא עם עו"ד לענייני גירושים, עודד וולף.
מתי מתגרשים?
לפי הלמ"ס מתוך סקר שפורסם ביוני 2019, 14% התגרשו לאחר נישואים שנמשכו שנתיים או פחות. 11% התגרשו לאחר בין 3-9 שנות נישואים. 71% מהגרושים התגרשו לאחר שהיו נשואים 10 שנים או יותר.
איך קשורה רמת הדתיות לגירושים?
על פי ניתוח מחקרי, נראה שככל שרמת הדתיות של בני הזוג גבוהה יותר, תרומתה לנישואים גבוהה יותר. הדבר מקבל חיזוק מאחוזי הגירושים הנמוכים שקיימים בערים דתיות כמו מודיעין עילית ביחס לשאר הארץ.
איך רמת ההשכלה מנבאת גירושים?
מחקר שמבוסס על נתוני הלמ"ס ופורסם באוקטובר 2011, מראה כי להומוגניות השכלתית יש תרומה להישרדות הנישואים. כלומר, בני זוג שהשכלתם האקדמית דומה - הם בעלי חיי נישואים יציבים יותר לעומת כאלו שרק אחד מהם למד במוסד להשכלה גבוהה. יתר על כן, בני זוג שלמדו באותה שנה במוסד זהה או באותו תחום, הם בעלי התרומה הגבוהה ביותר לאורך הנישואים. ייתכן שיש בכך קשר להיכרות במהלך הלימודים.
אם רק אחד מבני הזוג רכש השכלה גבוהה, צריך להסתכל מגדרית. אם מדובר באישה - הסיכוי לגירושים גבוה יותר. לעומת זאת, אם מדובר בגבר - הסיכוי ליציבות הנישואים עולה. ישנה תיאוריה שטוענת שהסיבה לכך היא שנשים משכילות משתלבות בקלות יותר בשוק התעסוקה, מה שמוביל לתחושת עצמאות וביטחון כלכלי ואלו עשויים להוביל לפירוק הנישואים.
איפה כדאי לגור?
על פי הנתונים של הלמ"ס ב-2014 אחוז הגירושים בעיר אילת היה הגבוה ביותר בארץ ועמד על 25% באוכלוסייה היהודית בגילאי 35-64. לעומת זאת, שיעור הגירושים הנמוך ביותר היה בעיר מודיעין עילית, שם בקרב הגילאים שצויינו ישנם רק 2% גרושים.
איך חיי הנישואים או הגירושים משפיעים על הדין הפלילי?
אחוז הרווקים העומדים לדין בקרב הגברים המבוגרים הוא גבוה בהרבה מאחוז הרווקות ועומד על 43.4% אצל גברים לעומת 28.6% אצל נשים. באחוז הנישואים אין הבדלים משמעותיים בין המינים- 40.4% של גברים המועמדים לדין פלילי לעומת 42.3% מהנשים. ההפתעה היא בקרב גרושים. משתבר שגברים גרושים מועמדים הרבה פחות לדין פלילי מאשר נשים - בעוד שיעורם של הגברים עומד על 15.6%, אחוז הנשים עומד על 24.4%.
מבחינת אחוז ההרשעה אגב, המצב המשפחתי לא משפיע באופן ניכר על קטגוריה זו. בעוד ש-88.6% מהנשואים הורשעו, המספרים דומים לגבי גרושים ועומדים על 85.4%.
איך הפרשי הגילים משפיעים על חיי הנישואים:
הפרש הגילים בין הגבר לאישה הוא בעל השפעה חיובית ומובהקת על משך שנות הנישואים. ככל שגילו של הגבר גבוה מגילה של האישה – כך יש תרומה חיובית ליציבות הנישואים.
לסיכום, נישואים בישראל יימשכו ביציבות לאורך החיים רק בחלק מהמקרים. הגידול המתמשך בשיעור הגירושים בישראל מוביל לקיום מחקרים שונים בתחום. המסקנות - נכון למחקרים האחרונים, מראות שאם תרצו לשמור על חיי נישואים לאורך זמן כדאי לכם להינשא בגיל מאוחר, להיות בעלי הומוגניות השכלתית ורמת דתיות גבוהה. כמו כן גם לידת ילדים בשנתיים הראשונות לנישואים תורמת לריסון הנטייה לגירושים. וטיפ שלא כתוב במחקרים - נהלו את מערכת היחסים ביניכם מתוך כבוד הדדי והערכה, וכמובן מוזמנים לקרוא טיפים מפורום הורות ומשפחה אצלנו במדור.
המידע נאסף מאתר הלמ"ס, מתבסס על הודעה לתקשורת - נתונים לרגל יום המשפחה שפורסמה בפברואר 2020.
כמו כן על הודעה לתקשורת של לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2018: מגורים, משפחה, עבודה ומה שביניהם" שפורסמה ביוני 2019.
בשיתוף עו"ד עודד וולף