"השלמתי עם זה - שכבר לא אהיה אישה נשואה"

יש שלב בחיים, שאת צריכה להשלים עם הגורל שלך. אחרי יותר מחמש מאות דייטים, מיליון התרסקויות, כישלונות, וערבים בודדים של בכי, התחלתי לקבל את העובדה שלא אתחתן

חדשות כיפה אבינועם הרש 15/07/19 18:55 יב בתמוז התשעט

"השלמתי עם זה - שכבר לא אהיה אישה נשואה"
צילום: shutterstock

בימים האחרונים מגיעים אליי עשרות סיפורי היכרות מרגשים ומיוחדים, אך הסיפור הזה יוצא דופן, ואני שמח לשתף אתכם בו. וכך כתבה לי הגיבורה הראשית:

"היי אבינועם. כנראה בגלל שאין לי פייסבוק ואני פחות בעניין הטכנולוגי, לא שמעתי על סיפורי החתונה שלך. לפני שעה חברה שלי חשפה אותי דרך הווטסאפ, והתרגשתי לראות שיש עוד מקרים כמו המקרה שלנו. ובגלל שהבטחתי אחרי החתונה שאני אפרסם אותו בכמה שיותר במות, והכול עדיין כל כך טרי, אתחיל בבמה שלך:

אין לי דרך אחרת לומר את זה, אבל התייאשתי מלמצוא חתן. בגיל 46 הבנתי, שכנראה האהבה שכל כך חלמתי עליה מגיל קטן, לא תתגשם לי. וכך, צפיתי בעיניים אדומות וכלות, איך שכל האחיות הקטנות שלי, כולל הבני דודות והאחייניות הקטנות, כולן עוקפות ועוקפים אותי בסיבוב, משאירים לי אבק וטעם של תסכול ותקיעות במקום כאילו החיים פסחו עליי.

הגעתי למסקנה שיש שלב בחיים, שאת צריכה להשלים עם הגורל שלך. אחרי יותר מחמש מאות דייטים, מיליון התרסקויות וכישלונות, וערבים בודדים של בכי, התחלתי להשלים עם העובדה שבגלגול הזה, אני כנראה כבר לא הולכת להיות אישה נשואה.

אני זוכרת בבירור את הרגע הזה, שפתאום באמצע העבודה (אני מורה) הרגשתי בהפסקה שכל הכוחות עוזבים אותי, הרגשתי סחרחורת, ושלא נשארו לי בגוף שום אנרגיות. הלכתי לסגנית, ואמרתי לה שלא אוכל להיכנס לשיעור הבא. משם נסעתי לחוף פלמחים, ישבתי מול הים, ולא הפסקתי לבכות עד הערב.

מרוב עייפות ותשישות נרדמתי. התעוררתי לאור פנסים של טרקטורון, שעליו נסע פקח רשות הטבע והגנים. הוא שאל אותי אם אני בסדר, ואמר לי שלמרות שמדובר בגן לאומי, אולי זה לא רעיון כזה טוב שבחורה כמוני תישאר לבד בלילה, ואם ארצה אני מוזמנת לנסוע איתו עד לחנייה של המכוניות.

בדרך הוא ראה את העיניים האדומות והנפוחות שלי ושאל אותי: 'את בטוחה שהכול בסדר איתך? עברת תקיפה או משהו?', ואני רק עניתי לו בייאוש: 'כן, החיים תקפו אותי. ואז משום מקום, הכול נפתח לי ואמרתי לו: 'ככה נראית רווקה בת 46 שהשלימה עם הגורל שלה'.

הוא מסתכל עליי באופן מוזר כזה ואמר לי: 'את יודעת, אני לא מכיר אותך, ובטח תחשבי שאני מטורף כי אין לי מושג בכלל מה את מחפשת, אבל לפני שבוע אח שלי הגדול הגיע לארץ לחופשה קצרה של חודש. הוא בן 50, מנהל בית ספר בארצות הברית, וגם הוא התייאש לגמרי מלנסות להתחתן'

ואז הוא חייך ואמר לי: 'מה את אומרת? אולי נארגן לכם איזה דייט של מיואשים?'

אפילו לא חייכתי כשהוא אמר לי את זה, ורק השבתי: 'לא נראה לי, אבל תודה'. מזועזעת מעצמי על החשיפה ועל המקום המסכן שהגעתי אליו. לשותפתי בדירה אני לא נחשפת ככה, אז לאדם זר?

אבל אז חשבתי לעצמי, רגע, אם הוא מנהל בית ספר, אז אולי לפחות אגוון את החיים שלי ואסע לשליחות, או אנסה סתם לשנות את המקום שלי...פתאום האח הזה נראה לי מעניין.

אמרתי לו: 'אתה יודע שגם אני מורה?'

עכשיו תורו היה להיות מופתע. ואז הוא אמר לי: 'וואלה? אז אולי באמת כדאי להיפגש עם אח שלי. מעבר לחופשה שלו הוא הגיע לארץ לחפש מורים לבית הספר שלו. ממש כדאי לך. משלמים שם הרבה כסף וזה גם אתגר לא קטן ו...אם תרצי, אח שלי אמור להגיע בעוד חצי שעה ולאסוף אותי. מוזמנת לראות אותו'.

אלא שאז פתאום נזכרתי כיצד אני נראית, וביקשתי לדחות את ה'פגישה הזו', לקחתי את המספר וקבענו להיפגש מחר ולדבר אך ורק בענייני עבודה. כמובן שהתייחסתי לפגישה הזו כאל דייט לכל דבר, ולמרות שניסיתי להגיע עם אפס ציפיות, לא הצלחתי להשתיק את הפרפרים בבטן.

כשהגעתי לפגישה נדהמתי מהבן אדם. לא הבנתי איך אדם כל כך משכיל, מעניין ומרתק, נשאר עדיין רווק. מחשבה מצחיקה נוכח העובדה שזה בדיוק מה שהוא חשב עליי. אקצר ואומר, שהרקע החינוכי המשותף שלנו, גרם לפגישה הראשונה להיות מוצלחת במיוחד, לאחר שנה שבה לא הצלחתי לעבור את הפגישה הראשונה מחמת חוסר עניין. התחלנו לצאת, ואחרי חודשיים החלטנו לסגור, כאשר נגור בעזרת השם בשלוש שנים הבאות בקהילה שלו בארצות הברית, ואחר כך נחשב מסלול מחדש. אני כמובן לא יכולה להצטרף לבית הספר שלו, אבל הוא סידר לי משרה אחרת בהוראה.

ורק לחשוב, שאם לא הייתי כל כך בדיכאון, עד שהייתי חייבת ללכת לחוף פלמחים ולבכות עד הערב, הייתי יכולה לפספס אותו.

אז למה כתבתי לך?

כי בכל פעם שאני שומעת על רווקה או רווק שכבר בטוחים שבעולם הזה הם כבר לא הולכים להתחתן, בא לי לחבק אותם, ולספר להם את הסיפור של הבחורה שכבר הפסיקה להאמין, ומתוך הדמעות והייאוש גילתה שאין יאוש בעולם כלל.

אני מבקשת מאוד, שתעביר לי מספרי טלפון של בחורות שצריכות חיזוק, ורוצות לדבר איתי באופן אישי, כי זה מה שקיבלתי על עצמי לאחר החתונה. אז דרישת שלום מלוס אנג'לס הרחוקה, ומקווה שתרמתי את חלקי. בכ"א תמוז אגב, נחגוג את יום הנישואין הראשון שלנו".

 

 

הבין באיחור שהיא האחת עבורו - ועשה את הבלתי ייאמן