בעלי לומד באוניברסיטה עם בנות ואני מפחדת - מה לעשות?

"בעלי לומד באוניברסיטה מעורבת. אני שמחה מאוד עבורו שהוא לומד במקום שטוב לו ומגשים את עצמו אבל מצד שני מאוד חוששת. במקום בו הוא לומד יש המון סטודנטיות, רובן לא דתיות, ואני מרגישה שחוסר הצניעות חוגג. גם בלבוש אבל גם מבחינת חברתית: דיבורים וצחוקים אחד עם השני, עזרה בעבודות ועוד. אני ממש נכנסת לסטרס וחוסר ביטחון. מצד אחד, אני הכי סומכת עליו בעולם והוא גם אומר שאני אשתו והוא בחר בי ושם גבולות. מצד שני, הרי ידוע שאין אפוטרופוס לעריות. מה אפשר לעשות?".

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאבעלי מתנהג כמו שני אנשים שונים- מה אפשר לעשות?

  01/06/23 15:00

הערבוב בין נשים לגברים לא תמיד עובר חלק

בעבר הייתה בדיחה כזו שאם היית זורק אבן בתוך קהל של חבר'ה דתיים רוב הסיכויים שהאבן הייתה נופלת על מישהו שלומד הוראה. היום זה כבר לגמרי אחרת - הגברים הדתיים והנשים הדתיות פרצו ממזמן את גבולות הגזרה של לימודי ההוראה או הרבנות ואפשר למצוא מגוון רחב יותר של מקצועות: החל מרפואה, הייטק ומדעים ועד לימודי אמנות, פסיכולוגיה ותקשורת. 

לצד הברכה הגדולה, העושר האדיר ותחושת הגאולה בשילוב שבין קודש לחול, יש גם לא מעט אתגרים. אחד מהם, אותו אני פוגשת לא מעט, הוא אתגר הלימוד במקום מעורב, סטודנטים לצד סטודנטיות. הערבוב בין נשים לגברים, במיוחד עבור מי שלא גדל בחברה מעורבת לכתחילה, לא תמיד עובר חלק: לבוש מנימליסטי במיוחד בימות הקיץ, ביצוע מטלות משותפות, ימי גיבוש והווי חברתי כמו בכל קמפוס, חשיפה תרבותית שונה ועוד.

האתגר שבו אתם נמצאים מציף שאלות רבות

ולצד כל זאת, בסופו של דבר עשיתם בחירה. יכול מאוד להיות שזו בחירה מאתגרת ולא פשוטה אבל זו בחירה ומציאות יומיומית ואתם היחידים שיכולים לבחור כיצד להתמודד איתה. אפשר לבחור להפסיק את הלימודים באותו המקום ולשמור על התא המשפחתי שלכם, וזו בחירה לגיטימית לגמרי. ואפשר גם לבחור להמשיך במקום הלימודים ואיך דווקא מתוך האתגר שבא לפתחכם לחזק את הקשר הזוגי שלכם.

האתגר שבו אתם נמצאים מציף שאלות רבות: מה מידת הקשר או הקרבה שאמורה להיות בין גברים לנשים? (או האם בכלל צריך להיות קשר או קרבה), מהם הגבולות האישיים והזוגיים שלכם בנושא הזה? האם לגיטימי לעשות עבודות ביחד עם בני המין השני? במה מתבטאת נאמנות עבור כל אחד מכם? ועוד.

לדבר על הנושא ביניכם בכנות ובפתיחות

ההמלצה שלי היא קודם כל לדבר על הנושא ביניכם בכנות ובפתיחות. אל תהססו להציף את התחושות השונות שעולות: חוסר ביטחון (בין אם בקשר ובין אם בעצמכם), קנאה, תחושת מחנק או כל תחושה אחרת. חשוב מאוד לא להיכנס למקום של שיפוטיות ולהבין שבסוף הרבה מהסיטואציות בחיים שלנו, אם לא כולן, מציפות אצל כל אחד ואחת משהו אחר ונוגעות בכפתורים אחרים. 

נסו לקבוע בסיום השיחה מהם גבולות הגזרה שלכם והאמינו אחד לשני. קשר זוגי מיטיב הוא קשר שהנאמנות היא נר לרגליו. בלי נאמנות ומחויבות אחד לשניה בפועל ממש קשה מאוד לקיים קשר אישי ורגשי. מתוך הניסיון שלי בקליניקה אני רואה ששיחה עם בחורה או בחור אחרים, זה לא העניין. בדרך כלל החששות של אחד מהצדדים לבגידה יושבים על מקום עמוק יותר, לדוגמה: חשש של אישה שבעלה ירעה בשדות זרים יכול להיות בעומק התחושה שלה שהיא לא מספיקה לו או חוסר ביטחון עמוק. בגידה ואי שמירת העיניים או על הלב לבן ובת הזוג לא מתחילה משיחת החולין. שיחת החולין היא הטריגר. בגידה בפועל ממש נוצרת לרוב ממשבר עמוק בזוגיות שמתפרץ בעקבות הסיטואציה, אבל הסיטואציה היא לא הגורם.

הבדל קטן בין גברים ונשים

לסיום, אני רוצה להסב את תשומת לבכם להבדל קטן בין גברים ונשים. עבור גברים רבים לדבר עם מישהי זה לא ביג דיל בעוד שלאישה זה מפריע מאוד, מפני שהחלק המילולי במוח של האישה גדול יותר ממוח הגבר. אפילו חז"ל הבינו זאת וקראו לפעולה האינטימית בין אישה לבעלה "לספר". יש לא מעט נשים שלא יפלו במראה העיניים, אלא דווקא בדיבור הלב. הם יראו מישהו שמדבר ברגישות, באכפתיות והדבר ישבה את ליבן הרבה יותר מאשר גבר חתיך.

עבור גברים יש יותר משמעות לעניין הויזואלי, והדבר מוכח מחקרית. אגב, לא סתם אמרו חז"ל שאדם חייב לראות את האישה בטרם יקדשנה ולכן העניין של שמירת עיניים יותר חזק. עבור לא מעט גברים לדבר עם מישהי ולא להסתכל עליה באופן מיני לא נחשב בעיה, אבל במצב ההפוך כן. האם זה אומר שגבר רשאי לדבר עם אישה שהוא לא נמשך אליה ככל העולה על רוחו? כמובן שלא. זוכרים מה אמרנו לגבי נאמנות? בלעדיה אי אפשר לקיים קשר. אבל לפעמים מתוך הבנה של השוני בינינו, במקום לראות את האחר כאויב, אפשר לראות אותו כאוהב.

בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.