אין ספור מאמרים על דייטים רווקות מאוחרת וקטעי עיתונות רבים על גרושים וגרושות צעירים - ואחרי כל אלה ישנם לא מעט ששכחנו. מסתבר שגם בחברה הדתית יש לא מעט רווקים ורווקות בני 50 פלוס שעוד מנסים למצוא אהבה כשחרב הייאוש מרחפת מעליהם. הם יכולים להיות גרושים או כאלה שלא הצליחו למצוא את שאהבה נפשם ועדיין מתעקשים ומנסים.
כשציפי אור-יה התגרשה בגיל 50 היא הבינה שגם את מחצית השנייה של חייה ברצונה לחיות בזוגיות אלא שאז היא גילתה שלמעשה לבני גילה אין באמת מענה. כמעט ולא קיימים היום ארגוני שידוכים המסייעים לקבוצת הגיל הזאת. יהיו שהתייאשו וירימו ידיים, אך לא ציפי: לפני מספר חודשים הקימה ציפי קבוצת היכרויות לגילאי 50 פלוס, כשהמטרה היא ברור ה -חתונה.
"פרסמתי מודעה באחד מעיתוני השבת הדתיים וכבר במוצאי החג קיבלתי המון טלפונים מאנשים שמבקשים להצטרף לקבוצה", מספרת ציפי בראיון לכיפה, "התגבשה קבוצת קטנה של 15 איש דתיים בני חמישים ויותר, אנשים רציניים שרוצים להכיר ולהקים בית". כעבור מספר חודשים הקבוצה הכפילה את עצמה ויותר בלא מעט גברים ונשים שהקבוצה הזאת היא כל מה שהיה חסר להם.
קבוצת הפנויים פנויות דתיים לגילאי 50 פלוס פועלת בניהולה של ציפי אור-יה, אך מנווטת על ידי החברים בה. מפגשים חברתיים, טיולים והרצאות או שיעורים הם רק חלק מהתכנית כאשר המטרה היא להוביל לדייטים אישיים בין חברי הקבוצה. גם היום רבים הם בגילאי ה-50 ומעלה שאינם חברים ברשתות החברתיות מה שאילץ את ציפי לעשות את זה בדרך הישנה, טלפונים ומיילים.
הקמתה של הקבוצה היא בהחלט אירוע משמח אך כזה שחי על רקע משמח קצת פחות. "יש לנו תחושה שציבור שלנו לא מתייחסים לגילאי 50 פלוס", אומרת אור-יה, "יש כל מני ארגוני שידוכים שמדברים על רווקות מאוחרת אבל אלינו מתייחסים כאילו אנחנו סוג ד'. כאילו אנחנו לא בסדר או משהו כזה. הלו, אנחנו פה ורוצים להקים בתים חדשים ולחיות בזוגיות ונישואים ממש כמו הצעירים. אנחנו בכל מקום אבל עדיין לא חושבים עלינו. אנחנו בסך הכל בני 50 ויש לנו עוד לפחות 30 שנה לחיות ומדוע שלא נחיה יחד?!"
איך קורה שהמגזר הדתי שכח אתכם?
"אני באמת לא יודעת, אולי מתביישים בנו. אני קוראת בעלונים שאומרים שהיום מתגרשים מהר מדי ולא עובדים על הזוגיות ואולי זה קשור לכך, כלומר יוצרים כלפינו תחושות של אנטי. מעצמי ומחברות שלי ברור לי שזה לא נכון. גירושים זה תמיד הצעד אחרון שלנו, אחרי הרבה מאוד ניסיונות להציל את חיי הנשואים והמשפחה. זה הפך כנראה לסוג של בושה או פגם של 'וויתרתם מהר' ולא רוצים להתעסק עם זה".
"הרבה אנשים מיואשים", מגלה ציפי ומעניקה תמונת מצב לשכבת הגיל שנשכחה: ”כל מי שדיבר איתי חזר על הייאוש הזה שלא יודעים אם ימצא בן זוג ואני באופן אישי מאמינה שאם אני וחברות שלי טובות בטוח יש עוד גברים כמונו רק צריך לחבר בנינו. הגברים בקבוצה רציניים ושמחתי שיש כאלה שרוצים להכיר למטרה רצינית. מאז שפתחתי את הקובצה אני יותר ויותר מגלה שעליתי על צורך מאוד גדול בציבור הדתי שעד היום היה ללא מענה ומסתבר שקבוצה שהתאימה לי מתאימה לכל כך הרבה אנשים".
מה מיוחד בעולם הדייטים של הגילאים האלו?
"אני חושבת שבגילאי 50 לא ממהרים לדייטים אלא יותר חוששים. יש חשש להיפתח מהר ולהתאכזב ואנשים פוחדים מזה. נכווינו בעבר ואנחנו מעדיפים למנוע פעם נוספת וזה קשה יותר. אבל זה אישי יותר לכל אחד וקשור למי שאתה.
”בגדול אני מתרשמת שקודם רוצים להכיר יותר במפגשים חברתיים ורק אחרי זה להתקדם לדייט. שמתי לב אצל חברות שלי שאם פעם היינו מוכנות לוותר על דברים שעקרוניים לנ,ו אז דווקא היום אנחנו נחושות יותר. הרצון להקים בית חדש לא גורם להתפשר על דברים עקרוניים. בגילאים שלנו חשוב מאוד בן זוג שהוא יציב ויודע מה הוא רוצה מעצמו ואנחנו לא מעוניינים במבולבלים או כאלה שמעוניינים בהרפתקאה, אנחנו כבר לא שם. יותר מכל, מה שמשותף לכולנו זה האמונה בה' שנקים בית חדש למשפחה שלנו ונמצא זוגיות לחיים של ביחד ולא לבד. הקבוצה שלנו היא דרך לעשות את זה והלוואי שיהיו כמה שיותר קבוצות כאלה".
הקבוצה החדשה של ציפי להיכרויות בין גלאי 50 פלוס היא נוף חדש חשוב והכרחי במגזר הדתי. אם עד היום היה נגזר על גרושים וגרושות, פנויים ופנויות בשכבות הגיל האלה להמשיך את חייהם בבדידות אז מעכשיו יש עוד תקווה. הקבוצה של ציפי קיימת שלושה חודשים וחברים בה עשרות משתתפים ומבחינתה של ציפי זה פרויקט שלא נגמר.
להצטרפות לקבוצת פנויים פנויות לגילאי 50 פלוס, שלחו דוא“ל אל - tzipioria@walla.com
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il