כל שנה לפני יום כיפור עולה ביתר שאת סוגיית הנשים המניקות בצום, האם חייבות לצום רגיל או שעליהן לנהוג הקלות כאלה ואחרות. אני רוצה להרחיב את הדיון לסוגיית כלל ציבור הנשים בצומות.
כרווקה הייתי צמה באדיקות כל צום, ואפילו צמתי פעמיים צום בונוס: יום כיפור קטן, ערב ר"ח סיוון, הידוע כסגולה לבנים (תפילת השל"ה).
יחד עם חיבתי היתרה לתעניות, הייתי מודעת לכך שלנשים עשויה להיות מורכבות עם הנושא. במושב שלנו הסתובב סיפור על הגרש"ז אויערבאך, שהיה אומר שאישה לא צריכה לצום (צומות קטנים), מפני שהיא או בהריון, או מניקה, ואם לא זה ולא זה אז היא לא מרגישה טוב.
הסיפור הזה תמיד סופר עם חיוך, וגם אני מצאתי בו פן משעשע.
הסיפור הזה קיבל אצלי משמעות יתרה אחרי שנסעתי, לפני כמה וכמה שנים, בקו 841 מעפולה לתל אביב, והתמזל מזלי לשבת שעתיים וחצי ליד נכדתו של הגרש"ז אויערבך.
דיברנו כל הנסיעה. סיפרתי לה מה מספרים אצלנו במושב, ושאלתי אותה אם זה נכון. חשבתי שהיא תצחק, אולי חלילה תובך.
במקום זאת, היא ענתה לי ברצינות גמורה: בטח שזה נכון! כל צום קטן אבא שלי (הרב אויערבך מטבריה), מקפיד להתקשר לכל בנותיו לוודא שהן לא צמות. ואם הן מאוד מאוד רוצות, לוודא שהן צמות עד חצות היום ולא יותר.
השיחה ההיא השאירה אצלי רושם עז, אבל רק שנים לאחר מכן הבנתי לעומק את הדברים.
כיום, כשאני מלווה במסגרת עבודתי נשים בתהליכים שונים שהן חוות בחייהן, אני מתחילה להבין כמה הגרש"ז אויערבאך צדק.
אני פוגשת נשים שעברו ועוברות כל כך הרבה: טיפולי פוריות, הריונות, הריונות חוץ רחמיים, הפלות, אנמיה כתוצאה מהריון/ הנקה/ ווסת לא מאוזנת, נשים שחוות ניתוחים ופרוצדורות רפואיות מסיבות שונות, יציאה מאיזון של בלוטת התריס, דיכאון הורמונלי, דיכאון אחרי לידה, והרשימה עוד ארוכה.
אמנם ככלל צום אינו מזיק לאנשים בריאים, אבל הוא לא מתאים לכל גוף ולא לכל אחד. צום הוא פעולה דרסטית שעשויה לפגוע בגוף.
לא כל אחת מסוגלת לצום, לא כל אחת יוצאת ללא פגע מהצום.
אינני פוסקת הלכתית וודאי שאיני יודעת לומר מי חייבת בצום ומי לא.
אבל חשוב לי להביא כאן את מורכבות הדברים.
לסיום, אני רוצה להביא כאן כמה נקודות חשובות בנוגע לדיון ההלכתי בסוגיית הנשים המיניקות ביום כיפור:
א. המשמעות הנפשית, הרוחנית והפיזית של הנקה עשירה ומורכבת, ומשתנה מאישה לאישה.
יש נשים שכלל לא רואות סיבה להניק בעידן התמ"ל, יש נשים שלעולם לא יתנו לתינוק שלהן תחליף חלב אם. הסקאלה רחבה, ולא ראוי לשפוט את הדעות השונות, אלא לתת לכל אחת מענה הלכתי שאינו מושפע מתפיסת עולמו של הפוסק.
ב. ההנקה משפיעה על גופן של נשים במגוון אופנים. מבחינה ביולוגית תינוק יונק הוא כמו טפיל, וגופה של האישה לעתים קרובות נפגע מההנקה בדרך זו או אחרת (בלוטת תריס, חוסר ברזל, חולשה גדולה, ירידה/עלייה במשקל). לגוף לוקח חודשים ולעתים שנים להשתקם ולחזור לאיזון מהריון והנקה. לא כל אישה מניקה מסוגלת בכלל לצום, גם אם היא נעזרת בתמ"ל.
ג. לצערי ראיתי לא פעם פסיקות של רבנים שכותבים שהאישה שלהן נהגה כך וכך והצליחה לצום בהנקה, ולכן לאישה מינקת אין בעיה לצום.
העניין הזה תמוה בעיני ביותר: האם הגיוני לפסוק הלכה על סמך נסיון של אישה מסויימת? איך אפשר לעשות היקש הלכתי מאישה אחת על כל הציבור הנשי? נשים הן בני אדם, לא רובוטים. כשם שפרצופיהן שונים, כך גופן שונה ומגיב אחרת ממינקת אחת לאחרת.
כל אישה והגוף שלה, כל גוף והמסע שלו.
עולם שלם.
גמר חתימה טובה, וצום נכון.
ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".