יום האישה הגיע ואיתו כמה מחשבות. מוזר לי מאוד שבשנת 2023 אנחנו עדיין צריכים לחגוג את יום האישה. הרי בינינו, כל יום שמציינים אותו סימן שיש בו משהו שעדיין צריך לקדם, איזושהי מודעות שאנחנו כחברה עדיין לא הגענו אליה. אני לא רואה שחוגגים את יום האף, הרי ברור לנו כשמש שיש לנו אף וזהו, למה צריך יום מיוחד לאף?
-
עוד באותו נושאיש לי בעל, ילדים ופרנסה - אז למה אני לא שמחה?
02/03/23 19:32
הפרסומים ברשתות החברתיות גורמים לי לזוז בחוסר נוחות
בפרסומים ברשתות החברתיות אני רואה יותר מדי חגיגות ביחס לחברות שמתגאות שכך וכך אחוזים מכלל העובדים הן בעצם עובדות, על כך שהעלו את השכר, על כך שרוכשים רק מנשות עסקים ועוד. האמת? כל הפרסומים האלו גורמים לי לזוז בחוסר נוחות מסוימת. כי מה הסאב-טקסט מתחת להודעות האלו? הצלחנו להגיע לשוויון בין גברים ונשים, תראו איזה מין נעלה יותר על פני המין השני. יודעים מה תוצאת הלוואי של אותם קמפיינים? פחד. פחד מהמין הגברי, הזאבי והשונה. פחד שמחלחל אצל הרבה מאיתנו במשך דורות.
הנסיון להפוך נשים לגברים קצת מזכיר לי את שיעבוד מצרים
אני רוצה לומר, אולי בקריאה לא פופולרית: אין ולא יהיה שיוון בין נשים לגברים. אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אני גם לא מחפשת את השוויון. ורגע, חכו עם כל התגובות של אלמלא המהפכה הפמיניסטית לא הייתי יכולה לכתוב כאן טור. לנשים וגברים שתי איכויות שונות ומשלימות אחת את השניה. מספיק להסתכל על גוף הגבר וגוף האישה כדי לראות את זה. בעוד שאיבר האישה מכוון פנימה, מוסתר, האיבר הגברי מכוון כלפי חוץ. התנועה הנפשית של האישה היא מהפנים לחוץ: כאשר היא מרוכזת פנימה אל עצמה, אל הרצון שלה ואל הדיוק שלה היא יכולה לצאת החוצה ולהעניק מעצמה. ואילו התנועה הנפשית של הגבר מהחוץ אל הפנים: הוא מעניק לאישה שלו ומתוך זה הוא מתמלא פנימה. מבחינת ערך, כמובן שאין הבדל בין נשים לגברים, זה לא שיש כאן מין נעלה לעומת נחות. אבל להפוך נשים לגברים או גברים לנשים זה קצת מזכיר לי את שיעבוד מצרים כשנתנו לנשים עבודת גברים וכן להפך.
צילום: shutterstock
אז מה כן? אם כבר רוצים לחגוג את יום האישה אז לחגוג בדרך היהודית. בדרך שלא מורידה מהגברים שלנו אלא מייקרת את מי שאנחנו בלי קשר להאם הם טובים או לא. לנו הנשים יש יום האישה מדי חודש. מהו? ראשי החודשים. בזמן עבר נשים לא היו עושות מלאכה בראשי חודשים אלא היו חוגגות ביחד אחת עם השניה את המחזוריות המתחדשת שלהן. נשים מווסתות ביחד עם הירח ולכן בראש חודש, בדיוק היום בו מתחיל הדימום, הן היו מאיטות את הקצב, מתכנסות פנימה, עושות מניקור-פדיקור ונחות.
הקריאה להשוות גברים לנשים לא ריאלית בגלל המחזוריות הפיזית, ההורמונלית והנשית
לדעתי, הקריאה הזו של להשוות גברים לנשים היא לא ריאלית בגלל המחזוריות הפיזית, ההורמונלית והנשית. אני חושבת שהמקום שנשים הכי פוגשות את הפער הזה הוא אחרי חתונה ואחרי לידה, שבעוד הן עוברות שינויים כל כך מהותיים כמו לכסות את הראש ולהביא חיים לעולם, הגבר שלהן נשאר פלוס מינוס אותו הדבר, ואם אנחנו כל הזמן נתייחס לנשים ולגברים כאילו הם אותו הדבר רק נגביר את התסכול. במקום זאת, עדיף לנו לקבל את השוני ולהאדיר את ההבדלים המבורכים והמשלימים של כל אחד ואחת.
אז האם לחגוג את יום האישה? כל אחד ואחת יבחרו את בחירותיהם. אני בעד לייחד ימים לחגיגה, ממש כמו השבת שאותה אנו מקדשים משאר הימים, אבל לא מתוך מסכנות או מתוך רצון לקדם אותנו אל עבר השיוויון המגדרי. אלא לחגוג את היותנו נשים מדי יום, כמו שכתוב בברכות השחר "שעשני כרצונו".
צילום: shutterstock
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.