סגור

לא סתם ספר | "גברים ממאדים נשים מנוגה" - זה עניין של פיזיולוגיה

אט אט מתברר, שקיים צורך להתבונן על תהליכים פיסיולוגיים המתרחשים בגברים ובנשים במבט שונה לגמרי, מאחר והם מושפעים באופן שונה משינויים, ומגיבים אליהם אחרת

ד"ר חנה קטן
כב באב התשפ
,
12 באוגוסט, 2020 15:33
הכל מתחיל בבטן

הכל מתחיל בבטןצילום: shutterstock

לפני למעלה מחמישים שנה הכריז פרופסור איאן דונלד, חלוץ העל-קול (אולטרסאונד) במיילדות, שארבעים השבועות הראשונים בהם חי העובר במעי אמו חשובים להתפתחותו ומשפיעים על מהלך חייו ועתידו יותר מארבעים שנות חייו שלאחר מכן. במילים אחרות: הדרך הטובה ביותר של המדינה להשפיע על אזרחיה העתידיים היא להשקיע בהם בתקופת ההריון. והמסקנה המתבקשת, לכאורה, היא פשוטה ביותר: הצורך בהכרה בחשיבותו של מעקב ההריון השגרתי, ובהרמת קרנם של רופאי הנשים העוסקים במלאכת הקודש.

מתברר שהסביבה התוך-רחמית מתווה את המסלול בו העובר מובל אל החיים עלי אדמות, ושהיא משפיעה משמעותית על  הדרך בה אותו אדם, בסוף ימיו, ייפרד ממתנת החיים. מערכת זו מפוקחת היטב. למשל, בספרי הזואולוגיה מתואר שטלאים שנולדים לקראת החורף יוצאים מהרחם עם פרווה מכובדת, בניגוד לאחיהם שנולדים בקיץ עם פרווה קצרה. האם העתידית, 'מדווחת' לעובר על המצב בעולם החיצון, והעובר מפתח תכונות אפיגנטיות שמזרזת צמיחה של פרווה עבה. זאת ועוד, בעבודות רבות בחולדות נצפה שאצל אֵם שנחשפה למתח משמעותי במהלך הריונה יופיעו צאצאים עם יותר חרדות, קשיים קוגניטיביים, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, ועוד תופעות נוירופסיכולוגיות.

הסביבה התוך הרחמית מאפשרת ניהול מידע ובקרה על הביטוי של המבנה הגנטי של העובר, ועל הסתגלותו לסביבה. אימהות הסובלות מתת-תזונה תלדנה ילדים במשקל לידה נמוך מהממוצע.  ילדים אלו, שסבלו מאי ספקה שלייתית,  עלולים לעשות קומפנסציה בעתיד, ולפתח תסמונת מטבולית שתתבטא במחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, יתר לחץ דם וסוכרת.

במחקרים שונים נצפה שעובָּרים ממין זכר שגדלו בסביבה רחמית רווית הורמון זכרי נולדו עם נטייה ללקיחת סיכון כלכלי, ובסף כאב גבוה יותר. עבודה גדולה שבוצעה על כמאה אלף לידות בירושלים, בשנים שבין 1964-1976, שפורסמה בשנת 2008, מצאה סיכון מוגבר לסכיזופרניה בבנות אשר אמותיהן חשו במהלך הריונן מתח משמעותי; ואכן, תקופת המחקר נושקת לשתי מלחמות משמעותיות - מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.

צילום: shutterstock

 

נשים מגיבות בצורה שונה מאשר גברים לטיפול תרופתי

ההשפעות השונות על המינים עוד בשלב העוברי, תואמים את ממצאי המחקר באחד המרתקים ביותר מבין תחומי הרפואה השונים, והוא הרפואה המגדרית. מתברר אט אט שקיים צורך להתבונן על תהליכים פיסיולוגיים שמתרחשים בגברים ובנשים במבט שונה לגמרי. לדוגמא, ממחקרים תצפיתיים בתחום הפסיכולוגיה עולה שנשים מאופיינות בכישורים ורבליים ותקשורתיים מפותחים, בהשוואה לגברים; יש להן יתרון מובהק ב'חוכמת הפנים', בהבנת רגשות ו'קריאת מחשבות', ביצירת קשר עין ובזיכרון חברתי.

אך היות והן ניחנות בנפש רגישה, נשים גם נוטות לפתח, בשכיחות גבוהה יותר, הפרעות פסיכיאטריות שונות - כגון דיכאון, מחלה בי-פולרית, חרדה, הפרעות אכילה, ותסמונת פוסט-טראומטית. בנשים, הביטוי הראשוני של ההפרעה יופיע בעיקר במעגלי הזוגיות והמשפחה, ואילו אצל הגברים הוא יופיע יותר במעגלי העבודה. ועוד, הפיסיולוגיה הנפשית הנשית הקשובה יודעת עליות ומורדות סביב עונות השנה, מה שלא קיים כמעט אצל גברים. ובנוסף, גורמים פסיכוסוציאליים ומעגלי תמיכה שקיימים או חסרים הם בעלי השפעה משמעותית יותר על נפש האשה מאשר על הנפש הזכרית.

אולם היריעה רחבה הרבה יותר: נשים מגיבות בצורה שונה מאשר גברים לטיפול תרופתי, הן ברמת ספיגת התרופה, הן בפירוקה ובהפרשתה מהגוף, והן בהשפעתה על איברי המטרה. למשל, תכשירים מסוימים הניתנים לייצוב של הפרעות קצב לבביות, או לטיפול באי-ספיקת לב, יעילותם פחותה בנשים. כנ"ל לגבי התגובה הירודה של נשים בהשוואה לגברים למתן אספירין למניעת אוטם חריף בעורקי הלב. ובכלל, מבנהו האנטומי, הרגשי, והרוחני של לב האשה שונה כרחוק מזרח ממערב מלבו של הגבר, ואי אפשר להפריד בין הפיסיולוגיה השונה לבין מבנה הנפש האחר.

כך שנו רבותינו 'יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה'; יש לאשה אינטליגנציה רגשית גבוהה, והיא קולטת תרחישים בין-אישיים שהגבר המצוי לא מבין לגביהם כאשר לאשה הם גלויים לעין, מה שלעיתים חוסך לו חיבוטי נפש - אך מאידך מונע ממנו את טעמם המשובח של החיים מעבר לקונקרטי ולמוחשי.

הפסיכולוג האמריקאי ג'והן גריי בספרו המפורסם 'גברים ממאדים נשים מנוגה' הגיע לתובנות חשובות בענין ההבדלים הבולטים בין שני המינים, שכאילו מגיעים לעולמנו מכוכבי לכת שונים. התבוננותם על סביבתם שונה, הם דוברים שפה אחרת, וסיגלו לעצמם סגנון חיים אחר. החידוש ברפואה המגדרית העכשווית הוא שלא מדובר רק על אישיות שונה – אלא גם על התנהלות פיסיולוגית שונה בתחומים רבים, שהולכים ונחשפים זה אחרי זה. והרי לנו אנטיתזה מובהקת למאבק הפמיניסטי..אנחנו שונים. נקודה.

 

 

לטורים קודמים

פרויקט הקיץ של כיפה בעיצומו! היכנסו, דרגו, ואולי תזכו במארז ספרים במתנה
 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

השימוש באפליקציה צילום: יחצ

"הצבנו רף חדש לשירותי הרפואה בישראל"

קרא עוד